בטיחות בעבודה (עבודות בניה)

בתקנות אלה –

"אזן יד" – יחידת גידור הנמצאת במקביל ובקצה משטח העבודה והמיועד למניעת נפילת אדם;

"אזן תיכון" – יחידת גידור הנמצאת בין אזן היד ולוח הרגל;

"אישור על הגשת הודעה על התחלת עבודות בנייה או בנייה הנדסית" – אישור שמנפיק מפקח עבודה אזורי לפי תקנה 6א(א)(1);

"אתר בנייה" – מקום שבו מבוצעת עבודת בנייה או בנייה הנדסית;

"רכיב טרומי" – רכיב מוכן מראש עשוי בטון מזוין;

"בודק מוסמך" – מי שמפקח העבודה הראשי הסמיך לבדוק ציוד המפורט בסעיף מסעיפי הפקודה;

"בונה מקצועי לפיגומי זקפים" – מי שמפקח עבודה ראשי פרסם את פרטיו באתר האינטרנט לפי סעיף 173ח לפקודה, לאחר שאישר כי הוכח להנחת דעתו כי התקיימו לגבי אותו אדם כל אלה:

(1) הוא עבד שלוש שנים לפחות בעבודות בנייה;

(2) הוא עבר הכשרה לפי תכנית שקבע מפקח עבודה ראשי;

(3) הוא עמד בהצלחה במבחן לפי תכנית בחינה שאישר מפקח עבודה ראשי;

"בניה", "עבודות בניה" או "פעולות בניה" – פעולות בניה ובניה הנדסית כמשמעותם בפקודה ובצו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית), התשכ"ב-1961;

"בניה טרומית" – בניה שנעשית בדרך של הרכבת רכיבים טרומיים;

"בניה מתועשת" – בניה הנעשית בדרך של יציקת בטון בטפסות מתועשות ובמבנה עצמו;

"בנייה עצמית" – אחד מאלה שיוזם אדם למטרת שימוש למגורים, שלא במסגרת עסק, משלח יד, שירות ציבורי, קבוצת רכישה או תוכנית חיזוק כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה:

(1) עבודת הקמת בניין צמוד קרקע, שאינה בנייה רוויה;

(2) עבודות שיפוץ;

"בנייה רוויה" – בנייה של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד, בשתי קומות לפחות;

"בקר בטיחות" – מי שמונה לפי תקנה 2א;

"דיפון" – מערכת דפנות בצדי חפירה או מילוי על חיזוקיהן שמטרתה מניעת התמוטטות עפר;

"היתר בנייה" – היתר כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה;

"הנדסאי" ו"הנדסאי רשום" – כהגדרתם בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים;

"התקן הרמה ממוכן" – מכונה להרמת מטען המופעלת בכח מכני, הידראולי או חשמלי, למעט עגורן ומגדל הרמה;

"חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים" – חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג–2012;

"חוק המהנדסים והאדריכלים" – חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–1958;

"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965;

"טכנאי מוסמך" ו"טכנאי מוסמך רשום" – כהגדרתם בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים;

"טפסה מתועשת" – טפסה מוכנה מראש המיועדת לשימוש חוזר;

"כבל חשמלי" או "כבל" – מוליך יחיד מתכתי מבודד בעל עטיפה או מספר מוליכים מבודדים מאוגדים תוך ייצורם כשהם בעלי עטיפה משותפת;

"לוח רגל" – יחידת גידור המותקנת בצמוד לקצה משטח העבודה והמיועד למניעת נפילת חמרים או ציוד;

"מבצע בניה" – קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו;

"מהנדס רשום" ו"מהנדס רשוי" – כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים;

"מזמין" – מי שהתקשר או ייפה את כוחו של אחר לביצוע עבודות בנייה או בנייה הנדסית, כולן או חלקן, והוא אחד מאלה:

(1) במקום שבו מבוצעות עבודות שאינן טעונות היתר בנייה – בעל הנכס;

(2) במקום שבו מבוצעות עבודות טעונות היתר בנייה – בעל ההיתר;

"מגדל הרמה" – מיתקן עשוי מתכת המשמש להרמה ולהורדה של חמרים באמצעות משטח או מכל הרמה, שכיוון תנועתם מוגבל על-ידי מכוון, בתנאי שהמיתקן האמור מופעל על-ידי כננת והורדת המשא בו נעשית באמצעות בלם;

"מדרכת מעבר" – שטח, שבו עובדים בני אדם או המשמש להעברת חמרים או ציוד;

"מינהל הכשרות" – מינהל הכשרות מקצועיות ופיתוח כוח אדם במשרד העבודה;

"ממונה על הבטיחות" – כהגדרתו בתקנות הממונים;

"מנהל אתר" – מי שמבצע הבנייה מינה לפי תקנה 2(א)(2);

"מנהל עבודה" – מי שמבצע הבנייה מינה לפי תקנה 2(א)(1);

"מענה" – אמצעים שמיושמים לביטול סיכון או להפחתתו;

"מערכת טפסות" – מערכת המורכבת מלווחים, תמיכות וחיזוקים והמיועדת לשאת בטון טרי ולהעביר את כל העומסים המופעלים בהשפעת היציקה למשטח נושא;

"מפקח עבודה ראשי", "מפקח עבודה אזורי", "מפקח עבודה" – כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954;

"מרשם מנהלי עבודה" – מרשם לפי תקנה 2ד;

"מרשם הנדסאים וטכנאים מוסמכים" – המרשם כהגדרתו בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים;

"משטח עבודה" – שטח שעליו נמצא אדם בקשר לביצוע עבודה או המשמש להחזקת חמרים או ציוד, לרבות פיגום;

"מתח נמוך מאוד" – מתח ששיעורו בפעולה בין המוליכים אינו עולה על 50 וולט;

"מתכנן הקמת פיגומים" – מי שרשאי לתכנן מבנה מן הסוג שבו משתמשים בפיגום, לפי תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967;

"סיכון" ו"סיכון קביל" – כהגדרתם בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תוכנית לניהול בטיחות), התשע"ג–2013;

"עבודות תשתית ופיתוח" – עבודות עפר, חיצוב, קידוח ויציקת כלונסאות, דיפון, בניית קירות תומכים, סלילת כבישים, עבודות אספלט, הנחת קווי תקשורת, חשמל, ביוב, מים וניקוז, ביצוע עבודות תיעול, הנחת קווי דלק או גז ועבודות כיוצא באלה;

"עומס שימושי" – העומס הכולל את עומס העובדים, החומרים והציוד;

"עבודות שיפוץ" – עבודות בנייה או בנייה הנדסית שמתקיימות במבנה קיים, שקיבל תעודת גמר;

"פיגום" – מתקן זמני מעל קרקע, מעל מבנה או מחובר אליו, אשר ממנו מתבצעת פעולת בניה או שעליו מחזיקים חומר או ציוד;

"פיגום זיזי" – פיגום שרצפתו נתמכת על סמוכות זיזיות המחוברות למבנה;

"פיגום זקפים" – פיגום שנסמך על עמודים אנכיים העומדים על הקרקע או על אמצעי סמך יציב אחר של המבנה;

"פיגום זקפים מיוחד" – פיגום זקפים שגובהו מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליו הוא עומד עד למשטח העליון עולה על 25 מטרים;

"פיגום חמורי" – פיגום שרצפתו נסמכת על סמוכות ניידות העומדות על הקרקע או על אמצעי סמך יציב אחר של המבנה;

"פיגום כסא" או "פיגום ליחיד" – פיגום שמשטח העבודה שלו הוא כסא, דלי, סל או כיוצא באלה;

"פיגום מיוחד" – פיגום זקפים מיוחד, פיגום שצורתו מיוחדת או פיגום הבנוי מחמרים מיוחדים או המשמש למטרות מיוחדות;

"פיגום ממוכן" – פיגום אשר בעזרת כח מיכני, חשמלי, הידראולי ניתן לשנות את מיקום משטחי העבודה שלו, ובכלל זה פיגום תלוי ממוכן ופיגום תורן ממוכן כהגדרתם בתקנות עבודה בגובה;

"פיגום סולמות" – פיגום שרצפתו נסמכת על שלבי סולמות;

"פיגום עצמאי" – פיגום שמבנהו מבטיח את חזקו ויציבותו ללא קשירה למבנה או לגוף יציב אחר;

"פיגום עצמאי נייד" – פיגום עצמאי המוצב על גלגלים;

"פיגום שלוח" – פיגום שרצפתו נסמכת על שלוחות העוברות דרך קיר הבנין; הקצוות הפנימיים של השלוחות מעוגנים לבטח בפנים הבנין;

"פיגום תלוי" – פיגום התלוי על כבלי פלדה, שרשרות, צינורות, מוטות מתכת, פרופילים ממתכת או אמצעי תליה אחרים, למעט פיגום כסא או מיתקן דומה לו;

"פנקס המהנדסים והאדריכלים" – כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים;

"פנקס כללי" – פנקס המתנהל באתר העבודה על פי סעיף 198 של הפקודה;

"פתיל חשמל" – כבל חשמל גמיש המחובר למכשיר חשמלי נייד או מיטלטל;

"פתח ברצפה" – חלל שמידתו הקטנה ביותר עולה על 10 סנטימטרים;

"קבלן ראשי" – מי שמתקשר בהסכם חוזי עם מזמין לבצע עבודת בניה או בניה הנדסית;

"קבלן משנה" – מי שהתקשר בהסכם חוזי עם קבלן ראשי לבצע עבודות בניה או בניה הנדסית;

"קו חשמל" או "קו" – מערכת מוליכים המותקנים ביחד, המיועדת להולכת זרם חשמלי מלוח אחד למשנהו או ממקור האספקה ללוח ראשי, או מעגל המחבר מקור אספקה או מקום זינה ישירות או דרך מבטח עם לוח חלוקה אחד או יותר;

"רתמת בטיחות" – כהגדרתה בתקנות עבודה בגובה;

"שיגומים" – דפנות עשויות מפרופילים מיוחדים ממתכת המשתלבים זה בזה והמוחדרים לקרקע לפני ביצוע החפירה;

"תומכות" – תמיכות למערכת הטפסות שמטרתן להעביר צירית כוחות מהתבנית אל משטח נושא;

"תיל חשמלי", "תיל" – מוליך מתכתי חשוף, יחיד או שזור, עשוי בצורת חוט, חבל או כיוצא באלה.

"תוכנית בטיחות" – אחת מאלה, לפי העניין:

(1) באתר בנייה שבו מעסיק מבצע הבנייה, בעצמו או באמצעות קבלן ראשי או קבלני משנה, 50 עובדים לפחות – תוכנית לניהול הבטיחות כמשמעותה בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תוכנית לניהול הבטיחות), התשע"ג–2013;

(2) באתר בנייה שבו מעסיק מבצע הבנייה, בעצמו או באמצעות קבלן ראשי או קבלני משנה, עד 49 עובדים – תוכנית ארגון בטיחותי של אתר בנייה כמשמעותה בתקנה 166;

"תוכנית הנדסית" – תוכנית הקמה, התקנה, שינוי, פירוק או העתקה, להבטחת בטיחות השימוש במיתקן שאליו היא נוגעת לפי ייעודו, הכוללת תכן מפורט ועומסים מותרים, חומרים מתאימים, איכותם וכמותם הנדרשת, שהכין מהנדס רשום או מהנדס רשוי, שצורפה לפנקס הכללי ונמצאת באתר הבנייה;

"תעודת גמר" – כהגדרתה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל–1970;

"תקן פיגומים ישראלי" – תקן ישראלי ת"י 1139 חלק 1 פיגומים: דרישות תפקוד ותכן כללי, כפי שיעודכן מזמן לזמן, והמופקד כולל עדכוניו לעיון הציבור במשרדי מפקח עבודה ראשי שבמשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בלא תשלום.

"תקנות עבודה בגובה" – תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז–2007;

"תקנות הממונים" – תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו–1996.

(א) מזמין לא יאשר להתחיל עבודות בנייה כאמור בתקנה 2(א)(4), אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1) הוכנה תוכנית בטיחות, והעתק התוכנית מצורף לפנקס הכללי ונמצא באתר הבנייה;

(2) בהסכם שערך עם מבצע הבנייה מפורטים המשאבים שיוקצו לטובת יישום תוכנית הבטיחות, תוך פירוט לפי פרקי התוכנית והסיכונים המפורטים בה; אם המזמין הוא מבצע הבנייה – יפורטו המשאבים כאמור בתוכנית הבטיחות;

(3) הוא מינה בקר בטיחות שמתקיימות לגביו הוראות תקנה 2א(א) והעביר את פרטיו למבצע הבנייה לצורך דיווח לפי תקנה 6א.

(ב) הפסיק בקר הבטיחות לשמש בתפקידו, יודיע על כך המזמין באופן מיידי למבצע הבנייה; וכל עוד לא מונה בקר בטיחות, יחולו על המזמין החובות החלות על בקר הבטיחות לפי תקנות אלה; מינה המזמין בקר בטיחות אחר במקומו, ידווח על כך מבצע הבנייה למפקח העבודה האזורי באמצעות טופס כאמור בתקנה 6א; בקר הבטיחות רשאי להודיע על סיום תפקידו בעצמו באמצעות טופס כאמור בתקנה 6א.

(ג) דיווח בקר הבטיחות למזמין על סיכון שאינו סיכון קביל לפי תקנה 2א(ג), יאשר המזמין בכתב, לא יאוחר מ־48 שעות ממועד הדיווח, כי ניתן מענה לסיכון; אישור המזמין יימסר למבצע הבנייה.

(ד) תקנה זו לא תחול אם עבודת הבנייה היא אחד מסוגי העבודות המפורטים בתקנה 2(ז), או עבודת בנייה עצמית.

(א) מבצע הבנייה לא יתחיל ולא ימשיך עבודות בנייה או בנייה הנדסית באתר בנייה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1) הוא מינה מנהל עבודה שרשום במרשם מנהלי עבודה בהתאם לסיווג התואם את עבודות הבנייה או הבנייה ההנדסית באתר הבנייה ודיווח על המינוי באמצעות טופס כאמור בתקנה 6א; העתק הדיווח על המינוי יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה;

(2) באתר בנייה ששטחו לפי היתר הבנייה 15 אלף מ״ר לפחות – הוא מינה מנהל אתר שמתקיים לגביו האמור בתקנה 2ב(א), ודיווח על המינוי באמצעות טופס כאמור בתקנה 6א; העתק הדיווח יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה;

(3) הוא אישר בחתימתו את תוכנית הבטיחות ומסר העתק מהתוכנית המאושרת וכל עדכון בה לבקר הבטיחות ולמנהל האתר; העתק תוכנית הבטיחות יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה;

(4) הוא קיבל אישור בכתב מהמזמין להתחיל בביצוע עבודות הבנייה או הבנייה ההנדסית, למעט אם עבודת הבנייה היא אחד מסוגי העבודות המפורטים בתקנה 2(ז), או עבודת בנייה עצמית.

(ב) מבצע בנייה לא יבצע עבודות בנייה או בנייה הנדסית אלא בנוכחותו ובהשגחתו של מנהל העבודה באתר הבנייה, ולא יעסיק את מנהל העבודה באתר הבנייה אלא בתפקידים התואמים את תפקידו לפי תקנה 2ג.

(ג) חדלו מנהל העבודה או מנהל האתר מלשמש בתפקידם, ידווח על כך מבצע הבנייה באופן מיידי למפקח העבודה האזורי באמצעות טופס כאמור בתקנה 6א; העתק הדיווח יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה; מנהל עבודה ומנהל אתר רשאים להודיע למפקח העבודה האזורי על סיום תפקידם בעצמם באמצעות טופס כאמור בתקנה 6א.

(ד) הפסיק מנהל העבודה לשמש בתפקידו, ובכלל זה בנסיבות כאמור בתקנות 3ב או 4, לא ימשיך מבצע הבנייה בעבודות הבנייה או הבנייה ההנדסית עד למינוי מנהל עבודה חדש, לפי תקנות אלה.

(ה) מבצע בנייה יעמיד לרשותם של מנהל עבודה ומנהל אתר את האמצעים והמשאבים הנדרשים למילוי תפקידם לפי תקנות 2ב(ב) ו־2ג, לפי העניין, ויאפשר לבקר הבטיחות לבצע את תפקידו לפי תקנה 2א.

(ו) נודע למבצע הבנייה, לרבות באמצעות דיווח לפי תקנות אלה, על סיכון שלא ניתן לו מענה בתוכנית הבטיחות, ייתן מבצע הבנייה מענה לסיכון בתוך זמן סביר לפי רמת הסיכון ויעדכן את תוכנית הבטיחות; אם הסיכון הוא סיכון שאינו סיכון קביל, יפעל מבצע הבנייה באופן מיידי למתן מענה לסיכון ויעדכן את תוכנית הבטיחות.

(ז) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), אם עבודות הבנייה או הבנייה ההנדסית הן מסוגי העבודות שלהלן, מבצע הבנייה אינו חייב במינוי מנהל עבודה, ויחולו על מבצע הבנייה גם החובות החלות על מנהל עבודה לפי תקנות אלה כל עוד לא מינה מנהל עבודה כאמור:

(1) עבודות שיפוץ שלא נדרש לגביהן אישור מהנדס רשוי לפי סעיף 12 לחוק המהנדסים והאדריכלים;

(2) עבודות פטורות מהיתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה;

(3) החלפת מיתקן גז לצריכה עצמית כהגדרתו בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020.

(ח) באתר בנייה שאינו טעון מינוי מנהל אתר לפי תקנה 2(א)(2) ואינו כאמור בתקנת משנה (ז), יחולו החובות החלות על מנהל אתר לפי תקנות אלה, על מנהל העבודה; ואולם אם מונה מנהל אתר באתר בנייה שאינו טעון מינוי מנהל אתר, יחולו החובות על מנהל האתר שמונה.

(ט) מבצע הבנייה יצרף מינויים, אישורים, דיווחים, דוחות והודעות שנמסרו לו לפי תקנות אלה לפנקס הכללי ויחזיק העתק מהם באתר הבנייה.

(י) יראו במבצע הבנייה כמי שנטל על עצמו את ביצוע עבודות הבנייה או הבנייה ההנדסית כאמור בסעיף 191 לפקודה.

(א) לבקר בטיחות ימונה מי שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) הוא מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית או הנדסאי רשום בענף הנדסה אזרחית, או שהוא בעל אישור כשירות תקף כממונה על הבטיחות, שעבר השתלמות ענפית בבנייה לפי תוכנית שאישר מפקח העבודה הראשי;

(2) הוא לא מונה למנהל עבודה, למנהל אתר או לממונה על הבטיחות באותו אתר בנייה.

(ב) בקר בטיחות יבצע את כל אלה:

(1) יקבע מועדים לביקורים באתר הבנייה, לפחות בשלבי החפירות, הביסוס, הקמת השלד ועבודות הגמר, אם הם מבוצעים באתר הבנייה, ויערוך ביקורים במועדים האמורים, וכן אחת לשלושה חודשים, לפחות;

(2) בכל אחד מהביקורים באתר הבנייה כאמור בפסקה (1), יבדוק בקר הבטיחות את יישום תוכנית הבטיחות והמענים שניתנו לסיכוני הבטיחות כפי שהוגדרו בתוכנית הבטיחות, ובכלל זה אספקת אמצעי מיגון מתאימים לעובדים וקיומן של הדרכות הנוגעות לסיכונים הקשורים לעבודתם;

(3) ידווח בכתב למזמין ולמבצע הבנייה בתוך 48 שעות ממועד הביקור על ממצאי הביקור בעניינים האמורים בפסקה (2).

(ג) בלי לגרוע מתקנת משנה (ב)(3), מצא בקר הבטיחות, בין בביקור שערך ובין בדרך אחרת, סיכון שאינו סיכון קביל לפי תוכנית הבטיחות, ידווח על כך, בכתב, באופן מיידי, לכל המפורטים להלן, והוא רשאי למסור להם הודעה גם על סיכון אחר שמצא:

(1) למזמין;

(2) למבצע הבנייה;

(3) למנהל האתר;

(4) למנהל העבודה.

(ד) בקר הבטיחות ימסור העתק מהדיווחים כאמור בתקנות משנה (ב)(3) ו־(ג) למבצע הבנייה.

(א) למנהל אתר ימונה מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית או הנדסאי רשום בענף ההנדסה האזרחית;

(2) הוא לא מונה למנהל עבודה או לבקר בטיחות באותו אתר בנייה.

(ב) מנהל אתר יבצע את כל אלה:

(1) יאשר בחתימתו כי ניתנו מענים לסיכונים שפורטו בתוכנית הבטיחות בשלבי הבנייה השונים;

(2) יערוך בקרה אחר יישום המענים לסיכונים שנקבעו בתוכנית הבטיחות, אחת ל־30 ימים לפחות, יכין דוח על בקרה שערך, ויפעל להודיע למבצע הבנייה אם מצא כי המענים שנקבעו בתוכנית הבטיחות אינם מיושמים; מנהל האתר ימסור דוח על הבקרה שערך כאמור למבצע הבנייה;

(3) יאשר בחתימתו כי קיימות התוכניות ההנדסיות הנדרשות לפי תקנות 9, 17א, 45, 58, 66א, 85 ו־106, לצורך ביצוע עבודות הבנייה או הבנייה ההנדסית;

(4) יקיים בקרה, אחת ל־30 ימים לפחות, כי מתקיימות הדרכות לעובדים באתר הבנייה לפי תקנה 3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999, וימסור למבצע הבנייה דוח על הבקרה שערך;

(5) מצא מנהל אתר כי מתקיים סיכון שאינו סיכון קביל לפי תוכנית הבטיחות ושחסרים המשאבים הנדרשים למתן מענה לסיכון לפי תוכנית הבטיחות, יורה על הפסקת העבודה הקשורה בסיכון וימסור על כך באופן מיידי דיווח בכתב למבצע הבנייה, למזמין ולבקר הבטיחות.

תפקידו של מנהל עבודה באתר הבנייה לפקח מטעם מבצע הבנייה על עמידה בהוראות הנוגעות לבטיחות העובדים לפי תקנות אלה ולבצע כל חובה שהוטלה על מנהל העבודה לפי כל דין.

מפקח עבודה ראשי או מי שהוא מינה לעניין זה, ינהל מרשם מנהלי עבודה בסיווג עבודות ביצוע כבישים, תשתית ופיתוח או בסיווג ענף בניין; מרשם מנהלי העבודה יהיה פתוח לעיון הציבור ויופיעו בו הפרטים המפורטים בסעיף 173ח לפקודה.

(א) לא יירשם במרשם מנהלי עבודה אלא מי שהתקיים בו אחד מאלה:

(1) בידו תעודה המעידה על כך שסיים בהצלחה קורס מנהלי עבודה לענף הבניין או קורס מנהלי עבודה לעבודות ביצוע כבישים, תשתית ופיתוח, לפי העניין, שתוכנית הלימודים שלו אושרה בידי מפקח עבודה ראשי בהתאם לאמור בתקנת משנה (ב) ונערך בידי מינהל ההכשרות;

(2) הוא מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית או הנדסאי רשום או טכנאי מוסמך רשום בענף הנדסה אזרחית, ובלבד שצבר ניסיון של 12 חודשים לפחות בעבודות בנייה, לאחר שהשלים את לימודיו בהנדסה או בהנדסאות או טכנאות, לפי העניין, ועמד בהצלחה במבחן בטיחות בעבודות בנייה ובנייה הנדסית, לפני ועדה שמינה מנהל מינהל ההכשרות בהסכמת מפקח עבודה ראשי.

(ב) קורס מנהלי עבודה לפי תקנת משנה (א)(1) יכלול את הנושאים שלהלן:

(1) טפסנות;

(2) עפר וחפירה;

(3) פיגומים;

(4) עבודה בגובה;

(5) מניעת סיכונים;

(6) ציוד הרמה ושינוע;

(7) שיטות בניתוח והערכות סיכונים;

(8) הריסות וקונסטרוקציה;

(9) התמודדות עם סיכוני אקלים;

(10) מרכיבי תוכנית בטיחות ותוכנית הנדסית;

(11) ארגון בטיחות באתר בנייה.

(א) תוקף הרישום של מנהל עבודה במרשם מנהלי העבודה הוא לחמש שנים בכל פעם.

(ב) לא יחודש רישום של מנהל עבודה אם בתקופה שמאז שנרשם במרשם מנהלי העבודה לראשונה או מאז שרישומו חודש לאחרונה, לפי המאוחר, לא היה לו מינוי למנהל עבודה, או שהיה לו מינוי למנהל עבודה במשך פחות מ־90 ימים במצטבר, והכול אלא אם כן לפי נתוני מינהל הכשרות הוא השתתף בשתי השתלמויות לפי תקנת משנה (ג) במהלך התקופה האמורה.

(ג) השתלמות תיעשה בפיקוח מינהל הכשרות, בהיקף שלא יפחת מ־8 שעות לימוד בנושאים שלהלן:

(1) בקיאות במרכיבי תוכנית בטיחות ותוכנית הנדסית;

(2) ניתוח והערכת סיכונים;

(3) בטיחות בעבודות עפר, חפירות, הריסות וקונסטרוקציה;

(4) בטיחות בעבודה בגובה;

(5) בטיחות בחשמל;

(6) בטיחות בכלים טעוני בדיקה, ציוד הרמה ושינוע, טפסות ופיגומים;

(7) התמודדות עם סיכוני אקלים;

(8) חובות מנהל עבודה ובעלי תפקידים אחרים כמשמעותם בפרק זה באתר הבנייה;

(9) ארגון בטיחות באתר בנייה.

(ד) מנהל עבודה שרישומו לא חודש לפי תקנת משנה (ב) או שנמחק ממרשם מנהלי העבודה כאמור בתקנה 4, רשאי להגיש למפקח עבודה ראשי בקשה לחזור ולהירשם במרשם, לאחר שעמד בהצלחה בבחינה לפי תקנה זו.

(ה) מינהל ההכשרות יערוך למנהלי עבודה שנמחקו ממרשם מנהלי העבודה או שרישומם לא חודש, בחינה שיאשר מפקח עבודה ראשי; הבחינה תכלול את הנושאים המפורטים בתקנת משנה (ג); מינהל ההכשרות יפרסם באתר האינטרנט של משרד העבודה הודעה על מועד הבחינה ומקומה.

(ו) נבחן שנכשל בבחינה לפי תקנה זו, רשאי להשיג בכתב על תוצאתה לפני מינהל ההכשרות, בתוך 30 ימים מיום שפורסמו תוצאות הבחינה; הנבחן ינמק את השגתו ויציין את הכתובת למשלוח החלטה בהשגה; החלטה בהשגה תישלח לנבחן בכתב בתוך 30 ימי עבודה.

(ז) נבחן שנכשל בבחינה לפי תקנה זו רשאי לחזור על אותה בחינה פעמיים נוספות; נכשל נבחן בפעם השלישית, לא יהיה רשאי לגשת לבחינה חוזרת אלא אם כן השתתף בשתי השתלמויות כאמור בתקנת משנה (ג), בחצי השנה שקדמה למועד הבחינה החוזרת.

(א) מפקח עבודה אזורי רשאי להתנגד למינוי מנהל עבודה באתר בנייה או להורות על הפסקת עבודתו באתר הבנייה שבו התמנה, במקרים האלה, ובלבד שנתן למנהל העבודה הזדמנות לטעון את טענותיו:

(1) הוא סבור שמנהל העבודה שהתמנה אינו מסוגל לבצע את התפקיד בשל רקע מקצועי או ניסיון שאינם מתאימים למילוי התפקיד מבחינת מורכבותו או מבחינת היקף העבודה באתר הבנייה;

(2) מתנהל נגד מנהל העבודה הליך בירור בטרם פסילה לפי תקנה 4 או הליך בטרם ביטול הרשאה, אי־חידושה, הגבלתה, התנייתה בתנאים או התלייתה כמשמעותם בסעיף 173ג לפקודה.

(ב) החלטת מפקח עבודה אזורי על התנגדות למינוי או על הפסקת עבודתו של מנהל עבודה תהיה מנומקת בכתב ותימסר למבצע הבנייה ולמנהל העבודה, או תודבק באתר הבנייה; בהודעה כאמור יידרש מבצע הבנייה לפעול למינוי מנהל עבודה אחר לפי תקנה 2, כתנאי להמשך העבודה באתר הבנייה.

(ג) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח עבודה אזורי לפי תקנה זו רשאי להשיג עליה בכתב לפני מפקח עבודה ראשי, ויחולו על ההשגה ועל ערעור על ההחלטה בה, הוראות סעיפים 173ו ו־173ז לפקודה.

(ד) כל עוד לא ניתנה החלטה בהשגה או בערעור לפי תקנת משנה (ג), אם הוגשו, תעמוד ההתנגדות למינוי מנהל העבודה בתוקפה.

(א) מפקח עבודה ראשי רשאי, בכל עת, לאחר שנתן למנהל העבודה הזדמנות לטעון את טענותיו, בהחלטה מנומקת בכתב, לפסול מנהל עבודה ולהורות על מחיקתו ממרשם מנהלי העבודה בשל טעם מהטעמים שלהלן, גם אם התקיימו בו דרישות תקנה 3:

(1) הוא סבור כי יש פגם שבשלו הוא אינו ממלא או אינו מסוגל למלא את תפקידו כאמור בתקנה 2ג או את החובות המוטלות עליו כמנהל עבודה לפי כל דין;

(2) הוא הורשע או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לדעת מפקח העבודה הראשי להתמנות למנהל עבודה;

(3) הוא הוכרז פסול דין או מונה לו אפוטרופוס לפי סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962.

(ב) הודעה על פסילת מנהל עבודה תימסר למבצע הבנייה שמינה את מנהל העבודה או תודבק באתר הבנייה; בהודעה כאמור יידרש מבצע הבנייה לפעול למינוי מנהל עבודה אחר לפי תקנה 2, כתנאי להמשך העבודה באתר הבנייה.

(ג) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח עבודה ראשי לפי תקנה זו, רשאי לבקש עיון חוזר או לערער על ההחלטה לפי סעיפים 173ה ו־173ז לפקודה.

(ד) כל עוד לא ניתנה החלטה בערעור או בבקשה לעיון חוזר לפי תקנת משנה (ג), לפי העניין, אם הוגשו, תעמוד פסילת מנהל העבודה בתוקפה.

(בוטלה).

(א) מינה מבצע הבנייה ממונה על הבטיחות, יחולו על הממונה על הבטיחות גם החובות שלהלן:

(1) איתר הממונה על הבטיחות מפגעי בטיחות וגיהות כאמור בתקנה 10(א)(1) לתקנות הממונים או הפרה של הוראות בטיחות לפי תקנה 10(א)(9) לתקנות הממונים, ימסור, נוסף על ההודעה או הדיווח שהוא מוסר למבצע הבנייה לפי התקנות האמורות, דיווח עליהם למנהל העבודה ולמנהל האתר, אם מונה; דיווח כאמור יימסר בסמוך ככל האפשר למועד שבו אותר מפגע הבטיחות והגיהות ובתוך 48 שעות לכל המאוחר; העתק הדיווח יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה;

(2) בדיווח כאמור בפסקה (1) יפרט הממונה על הבטיחות גם מפגעים והפרות שעליהם דיווח בדיווחים קודמים שמסר באותו אתר בנייה וטרם הוסרו;

(3) בדיווח כאמור בפסקה (1) יפרט הממונה על הבטיחות גם את הפעולות שנקט אותן לעניין תוכנית הבטיחות והעדכונים הנדרשים בה, אם ישנם לפי תקנה 10(א)(5) לתקנות הממונים, וכן לעניין ביצוע הוראות תוכנית הבטיחות והכללת דרישות בטיחות וגיהות בהוראות עדכניות, לפי תקנה 10(א)(6) לתקנות הממונים;

(4) הורה הממונה על הבטיחות על הפסקת עבודה לפי תקנה 10(א)(16) לתקנות הממונים בשל הסיבות שנקבעו בתוספת הראשונה, ימסור, נוסף על הדיווח שהוא מוסר למבצע הבנייה לפי התקנות האמורות, דיווח על כך באופן מיידי למנהל העבודה, לבקר הבטיחות ולמנהל האתר, אם מונה, וכן יודיע על כך למפקח העבודה האזורי באמצעות טופס מקוון ערוך לפי הנוסח שבתוספת הראשונה.

(א) הטיל המזמין את ביצוע הבניה על קבלן ראשי, יראוהו כמבצע הבניה לענין תקנות אלה והחובות המוטלות בתקנות אלה על מבצע הבניה מוטלות עליו.

(ב) מעסיק קבלן ראשי בביצוע פעולת בניה קבלני משנה, יראו את הקבלן הראשי כמבצע הבניה, כאמור בתקנת משנה (א).

(ג) הטיל המזמין את ביצוע פעולת הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד, יראו את המזמין כמבצע הבניה לענין תקנות אלה והחובות המוטלות על מבצע הבניה מוטלות עליו.

(ד) הוראת תקנת משנה (ג) לא תחול אם קיבל אחד הקבלנים הראשיים על עצמו את האחריות הכוללת של מבצע בנייה לביצוע הוראות תקנות אלה, אישר זאת בכתב ושלח הודעה על המינוי, כאמור בתקנה 6א, למפקח העבודה האזורי שבאזורו מתבצעת העבודה.

(א) מבצע הבנייה יודיע למפקח עבודה אזורי, באופן מיידי, על כל אחד מהמפורטים להלן באמצעות טופס מקוון ערוך וחתום לפי הנוסח שבתוספת השנייה בחלק המצוין לצידו, ואם הודיע כאמור – ינפיק לו מפקח עבודה אזורי אישור על הגשת ההודעה לפי העניין:

(1) הודעה על התחלת עבודת בנייה או בנייה הנדסית כאמור בסעיף 192(א) לפקודה וכן על מינוי של בקר בטיחות, מנהל עבודה או מנהל אתר – לפי חלק א׳ לתוספת השנייה;

(2) הודעה על סיום עבודת בנייה או בנייה הנדסית – לפי חלק ב׳ לתוספת השנייה;

(3) הודעה על החלפת בקר בטיחות, מנהל עבודה או מנהל אתר – לפי חלק ג׳ לתוספת השנייה.

(ב) העתק ההודעות כאמור בתקנת משנה (א) יישמרו בפנקס הכללי ויימצאו באתר הבנייה.

מבצע בניה יציג, במקום בולט לעין, באתר שבו מבוצעת פעולת הבניה, שלט שבו יצויינו פרטים אלה:

(1) שם מבצע הבניה ומענו;

(2) שם מנהל העבודה ומענו;

(3) מהות העבודה המתבצעת.

(4) שם המזמין ומענו;

(5) שם בקר הבטיחות ומספר הרישום שלו בפנקס המהנדסים והאדריכלים או במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, או אישור הכשירות שלו כממונה בטיחות, לפי העניין;

(6) שם מנהל האתר ומספר הרישום שלו בפנקס המהנדסים והאדריכלים או במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, לפי העניין;

(א) כל משטח עבודה או מדרכת מעבר יותקנו כיאות למטרה לה הם מיועדים ובאופן המונע התמוטטותם, או שבירתם המלאה או החלקית או נפילת אדם או חפץ מהם.

(ב) הסמוכות למשטח העבודה ולמדרכת מעבר יהיו עשויים חומר מתאים ללא פגם, ולענין זה לא ישמשו לבנים, בלוקים, חביות או צינורות שוכבים.

(א) מבצע בנייה יתקין גידור בכל משטח עבודה ומדרכת מעבר שמהם עלול אדם או חפץ ליפול מגובה העולה על שני מטרים, ובלבד שהגידור כולל אזן יד, אזן תיכון ולוח רגל והותקן לפי תוכנית הנדסית.

(ב) חובת התקנת אזן תיכון, כאמור בתקנת משנה (א) לא תחול אם הפתח האנכי מתחת למעקה אינו עולה על 50 סנטימטרים.

(ג) מנהל עבודה ישגיח כי התקנת הגידור כאמור בתקנת משנה (א) תואמת את התוכנית ההנדסית, ואם אינה תואמת אותה יפסיק את התקנת הגידור ולא יחדש אותה כל עוד התקנת הגידור אינה תואמת את התוכנית ההנדסית.

(בוטלה).

(א) אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגליים יהיו במצב תקין, כל עוד לא חדלו לחלוטין להזקק למשטח העבודה או למדרכת המעבר למענם הם הותקנו.

(ב) אם קיים הכרח להעביר חומר, מותר להרחיקם לפרק הזמן הדרוש לפעולה זו בלבד ותוך כדי נקיטת האמצעים הדרושים למניעת נפילת אדם או חומר.

מפקח עבודה אזורי רשאי לאשר אמצעי גידור מיוחדים, אף אם אינם מתאימים לדרישות תקנה 9, אם, לדעתו, אמצעים אלה מקנים הגנה מפני נפילת אדם או חומר ממשטח.

בכל מקום שאדם צריך לעמוד בו, לעבוד או לעבור בו יותקנו דרכי גישה בטוחות.

(א) מדרכת מעבר תהיה עשויה לוחות סמוכים ומחוברים זה לזה באופן המונע עיתוקם מהמקום ורחבה יהיה לפחות 60 סנטימטרים; עובי לוחות הרצפה יהיה מותאם לעומס המרבי שעלול להיות מועמס עליה.

(ב) (1)

סמוכות הרוחב של מדרכת המעבר יהיו ישרות, יותקנו במאוזן ויחוברו היטב לאזנים ולזקפים;

(2) סמוכת רוחב העשויה עץ תהיה בעלת שטח חתך של 50 סנטימטרים רבועיים לפחות והמידה הצרה שלה לא תפחת מ-4.5 סנטימטרים;

(3) סמוכת רוחב העשויה מתכת תהיה בעלת חוזק שווה ערך לנדרש בפסקה (2);

(4) המרחק בין סמוכות הרוחב יהיה מותאם לעומס המרבי שבו הרצפה עלולה להיות נתונה אך לא יעלה על 2 מטרים.

(א) השיפוע של מדרכת מעבר לא יעלה על היחס של 1 אנכי ל-1.5 אפקי.

(ב) עולה השיפוע של מדרכת מעבר על היחס של 1 אנכי ל-4 אופקי, יותקנו שלבי דריכה לאורך המדרכה ברווחים שווים של 30 עד 35 סנטימטרים לכל רוחב המדרכה ויקוימו כהלכה, אך מותר להשאיר במרכז המדרכה מסלול של 10 סנטימטרים, לכל היותר, פנוי משלבים, למעבר מריצה.

משטח עבודה, מדרכת מעבר, הרצפה וכל מקום אחר עד לגובה של 2 מטרים בו נמצא או עובר אדם יהיו נקיים ממסמרים בולטים, מחוטי קשירה ומכל עצם בולט או מכשול אחר שבו עלול להיתקל אדם.

(א) אם אי-אפשר לבצע עבודה בביטחון תוך עמידה על הקרקע או על מבנה קבוע מבצע הבנייה יספק פיגומים יציבים, מתאימים לאופי העבודה ובכמות הנדרשת כך שיתאפשר ביצוע עבודה באופן בטוח.

(ב) מבצע הבנייה לא יתכנן, יקים, יתקין, ישתמש, יפרק פיגום או יעשה שינוי בו אלא אם כן תכנון הפיגום, הקמתו, התקנתו, השימוש בו ופירוקו או עשיית השינוי בו נעשים בהתאם להוראות לפי תקנות אלה ולפי מענים שניתנו לסיכונים בהקמת פיגום בתוכנית הבטיחות ולהוראות יצרן הפיגום, ואם נקבע לפי תקנות אלה כי נדרשת תוכנית הנדסית או כי הפעולה תבוצע באמצעות בונה מקצועי לפיגומי זקפים או מתכנן הקמת פיגומים, לפי העניין, יבצע מבצע הבנייה את הפעולה לפי התוכנית ההנדסית או באמצעותו, לפי העניין.

(ג) מבצע הבנייה יצרף לפיגומים שהוא מספק לפי תקנות אלה את הוראות היצרן בכתב בשפה העברית, ואם הפיגום יוצר מחוץ לישראל – גם בשפה האנגלית.

(ד) מנהל העבודה יצמיד את הוראות היצרן כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) לפנקס כללי באתר הבנייה.

(א) מבצע בנייה לא יקים, לא יתקין, לא יפרק ולא יעשה שינוי בפיגום זקפים שגובהו עולה על 6 מטרים אלא בנוכחותו והשגחתו הישירה של בונה מקצועי לפיגומי זקפים.

(ב) בונה פיגומים מקצועי לא יאשר להתקין, לפרק או לעשות שינוי בפיגום זקפים אלא בהתאם להוראות סימן זה וסימן ב׳ והוראות יצרן הפיגום, ואם הפיגום טעון לפי תקנות אלה תכנון של מתכנן הקמת פיגומים או תוכנית הנדסית – גם לפי הוראות מתכנן הקמת הפיגומים או התוכנית ההנדסית, לפי העניין.

(א) מבצע בנייה לא יקים, יתקין או יפרק פיגום מיוחד ולא יעשה בו שינוי, אלא לפי תוכנית הנדסית.

(א) להתקנת פיגום יספק מבצע הבניה חומר ורכיבים מתאימים באיכות טובה, ללא פגם ובכמות מספקת, ומשסופקו חומר ורכיבים כאמור יש להשתמש בהם.

(ב) עצים המשמשים להתקנת פיגום יהיו נקיים מקליפה, מצבע ומסמרים בולטים, בין מכופפים ובין לא מכופפים, ולא ייעשה בהם דבר להסתיר ליקויים.

(ג) מתכת המשמשת לפיגום תהיה ללא חלודה מתקלפת.

(ד) לוחות עץ המשמשים להתקנת פיגום והעלולים להתפקע עקב מצב הסיבים יוגנו מפני התפקעות כאמור.

(א) מנהל העבודה יבדוק את הרכיבים המיועדים להתקנת פיגום לפני השימוש בו ויפסול כל רכיב שאינו מתאים.

(ב) נפסל רכיב כאמור בתקנת משנה (א), יורה מנהל העבודה על הרחקתו מאתר הבניה וירשום את הוראתו בפנקס הכללי.

(ג) רכיב המיועד לפיגומים יוחזק בנפרד מכל חומר או רכיב אחר.

(א) מנהל העבודה יבדוק כל פיגום לקביעת יציבותו והתאמתו למטרה שלה הוא נועד.

(ב) הבדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך עם התקנתו של הפיגום ולפני שהחלו להשתמש בו, ואם הפיגום נבנה לפי תקנות אלה בידי בונה מקצועי לפיגומי זקפים – יחד עם הבונה המקצועי לפיגומי זקפים שבנה את הפיגום; כמו כן יערוך מנהל עבודה בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) –

(1) אחת לשבעה ימים לפחות;

(2) אחרי כל הפסקת עבודה של שלושה ימים או יותר;

(3) אחרי כל הפסקת עבודה של יום אחד או יותר בשל גשם או רוח.

(4) אחרי כל שינוי שנעשה בפיגום אשר נודע לו עליו.

(ג) מנהל העבודה ירשום בפנקס הכללי באתר הבנייה דין וחשבון על כל בדיקת פיגום ויביא את הרישום לידיעת מבצע הבניה. הוראה זו לא תחול לגבי פיגום שאין אדם עלול ליפול ממנו לעומק העולה על 2 מטרים ולגבי פיגום חמורי.

כל פיגום יותקן כיאות למטרה שלה הוא מיועד ובאופן המונע התמוטטותו או נפילת אדם או חפץ מעליו.

מצא מנהל העבודה בבדיקת הפיגום כי אין הוא מתאים למטרה שלה הוא נועד או שהורכב בניגוד להוראות יצרן הפיגום, או שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה, לא ישתמשו בפיגום כל עוד לא תוקן כראוי, להנחת דעתו של מנהל העבודה.

לא יבצע אדם שינוי בפיגום זקפים, לרבות הסרה של חלק ממנו, אלא אם כן הוא בונה מקצועי לפיגומי זקפים או שהוא עושה כן על פי הנחייתו בכתב של בונה מקצועי לפיגומי זקפים; בוצע שינוי כאמור, יודיע מי שביצע את השינוי למנהל העבודה מיד בסמוך לכך על ביצועו.

(א) פירוק פיגום ייעשה באופן הדרגתי מלמעלה למטה, על כל חלקיו, כך שבכל עת תישמר שלמותו ויציבותו של החלק הנותר.

(ב) מהמקום שבו מפרקים פיגום יורחקו כל האנשים זולת אלה העוסקים ישירות בביצוע הפירוק.

(ג) חלקי הפיגום יורדו בזהירות ולא יזרקו מכל גובה שהוא.

לא יותקן מיתקן הרמה על פיגום או לידו ולא ישמש מיתקן כאמור אלא אם כן:

(1) בטרם התקנת מיתקן ההרמה על הפיגום, מתכנן הקמת פיגומים בדק את השפעת התקנת מיתקן ההרמה על גבי הפיגום על יציבות הפיגום, וקבע הוראות לחיזוק הפיגום ולשימוש במיתקן ההרמה;

(1א) מתכנן הקמת פיגומים אישר ביצוע הדרישות שבפסקה (1) וימסור את אישורו למבצע הבנייה;

(2) הותקנה מחיצה או ננקטו אמצעים מתאימים למניעת פגיעה בפיגום או באדם שעל הפיגום על ידי מיתקן ההרמה או החומר המועלה או המורד באמצעותו.

לא יוחזק על פיגום חומר עד כדי גרימת עומס יתר, פגיעה בשיווי המשקל או למעלה מההכרחי לביצוע עבודה שוטפת.

(א) רצפת פיגום תהיה עשויה משטחים מחומר מתאים המותקנים באופן המונע עיתוקם ממקומם בעת השימוש בפיגום.

(ב) לא תשמש רצפת פיגום כסמך לחלק כלשהו של פיגום אחר.

רחבה של רצפת פיגום יותאם למטרה שלה נועד הפיגום ויהיה לפחות –

(1) 60 סנטימטרים – אם הרצפה משמשת מקום עמידה או מקום ישיבה לאנשים ואין מחזיקים עליה חמרים;

(2) 80 סנטימטרים – אם הרצפה משמשת גם להחזקת חמרים;

(3) 130 סנטימטרים – אם על הרצפה מסתתים אבנים או מעבדים אותן בדרך אחרת.

רצפת הפיגום תוארך אל מעבר לפינת המבנה במידת רחבה לפחות.

משטחים המשמשים לרצפה –

(1) רחבם יהיה 15 סנטימטרים לפחות, אולם מותר להשתמש במשטחים שרחבם לא פחות מ-10 סנטימטרים אם יהיו מחוברים בינם לבין עצמם בחיבורי קבע;

(2) אם הם עשויים מעץ, עוביים יהיה מתאים למרחק שבין סמוכות הרוחב והעומס המרבי, אך לא יפחת מ-2.5 סנטימטרים;

(3) אם הם מעץ לבוד לא יפחת עביים מ-2.2 סנטימטרים.

(4) אם אינם עשויים עץ או עץ לבוד, יהיו בחוזק שווה ערך לחוזק הנדרש לגבי משטחים כאמור בפסקאות (1) עד (3).

(א) משטח של רצפת פיגום לא יבלוט מעבר לסמך במידה העולה על עובי המשטח כפול ארבע ולא יחפה משטח על משטח אלא במידה ההכרחית, ובלבד שנעשו סידורים מתאימים להקלת תנועת מריצות ולמניעת מעידת אדם.

(ב) כל משטח יונח על שלוש סמוכות לפחות אלא אם כן נמנע כפף יתר כתוצאה מעומס יתר.

(ג) משטחי רצפה יהיו צמודים אחד לשני במרווח שלא יעלה על 1.5 ס"מ באופן המונע נפילת חפצים.

(א) הרווח בין רצפת פיגום שאינו פיגום תלוי ובין הקיר לא יעלה על 30 סנטימטרים; נעשית העבודה בישיבה, לא יפחת הרווח מ-25 סנטימטרים ולא יעלה על 30 סנטימטרים.

(ב) אם בנסיבות המקרה יש הכרח בכך שהרווח יעלה על האמור בתקנת משנה (א), יותקנו אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגל גם בצד הפיגום הפונה לקיר המבנה.

לא ישתמש אדם בפיגום סולמות לכל מטרה שהיא.

(א) בפיגום בו קיימת יותר מדיוטה אחת יותקנו סולמות גישה מהקרקע או מאמצעי סמך בטוח אחר לדיוטה התחתונה ובין כל דיוטה ודיוטה.

(ב) סולמות כאמור בתקנת משנה (א) יחוברו כהלכה אל הפיגום ויקוימו עד לפירוקן של הרצפות.

(ג) הפתחים ברצפת הפיגום דרכם עוברים הסולמות יהיו חופפים ובצידם הפנימי יותקן זקף מדיוטה לדיוטה לאחיזת יד בטוחה.

(א) מבצע בנייה לא יקים ולא ישתמש בפיגום זקפים אלא אם כן הוא עומד בכל דרישות תקנה זו:

(1) הפיגום עומד בדרישות תקן פיגומים ישראלי;

(2) כל רכיב מרכיבי הפיגום סומן על ידי יצרן הפיגומים בסימון של קבע הכולל את הפרטים האלה: שם היצרן, דגם הפיגום, מועד הייצור;

(3) בידי מבצע הבנייה תעודת בדיקה של מעבדה מאושרת כמשמעותה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953, המעידה כי דגם הפיגום עומד בדרישות תקן הפיגומים הישראלי; תעודה כאמור תידרש בין אם הפיגום יוצר בארץ ובין אם יובא מחוץ לישראל;

(4) עותק של תעודת הבדיקה כאמור בפסקה (3) צורף לפנקס הכללי, הנמצא באתר שבו מותקן הפיגום.

(ב) נקבעה בתקנות אלה הוראה הנוגעת לפיגום זקפים העומדת בסתירה להוראה הקבועה בתקן פיגומים ישראלי, יגברו ההוראות הקבועות בתקן.

(ג) זקפים ומשטחים שיוצרו עד תום שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) (תיקון), התשע"ט-2019, רשאי יצרנם לסמנם בשם היצרן ובדגם שלפיו יוצרו, אם היצרן קיבל אישור מעבדה מאושרת כמשמעותה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים לאותו דגם לעניין תקן ישראלי לפיגומים, אף אם האישור ניתן לאחר מועד ייצורם, ואם עשה כן יראו את הסימון כאילו נעשה בהתאם להוראות תקנת משנה (א)(2).

(א) השטח שעליו יוקם פיגום זקפים ינוקה, ייושר ויהודק ולא יימצאו בו או בקרבתו הסמוכה שקעים או חללים העלולים לסכן את יציבותו.

(ב) מוקם פיגום על אדמת מילוי, יהודק משטח הביסוס שלו כראוי, לפני הקמתו.

(ג) השטח שעליו יוקם הפיגום ינוקז באופן המונע הצטברות מים ולא יימצאו בו, או בקרבתו, ברז מים או מוצא צינור ניקוז של המבנה.

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(א) מבצע בנייה לא ישתמש בפיגום ממוכן אלא אם כן יש לגביו תוכנית הנדסית, ולא יתקין פיגום ממוכן, לא יפרקו ולא יעשה בו שינוי, לרבות העתקתו ממבנה למבנה בתוך האתר אלא לפי תוכנית הנדסית כאמור.

(ב) מנהל עבודה ישגיח כי תהליך הקמת פיגום ממוכן עומד בתקנת משנה (א), ויפסיק את העבודה בפיגום ממוכן שאינו עומד בתנאי תקנת המשנה האמורה כל עוד השימוש, ההקמה, ההתקנה, ההעתקה או השינוי אינם לפי התוכנית ההנדסית.

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(א) מבצע הבניה אחראי לכך שפיגום ממוכן ייבדק בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך כמשמעותה בסעיפים 76 ו-81 לפקודה, בכל אחד מאלה:

(1) מיד אחרי התקנתו באתר ולפני התחלת השימוש בו;

(2) מיד אחרי כל תיקון במערכת ההרמה או התליה ולפני הפעלתו מחדש;

(3) אחת לששה חדשים לפחות, אחרי תאריך הבדיקה האחרונה, כל עוד הוא מותקן באתר.

(4) בעת העתקת פיגום ממוכן בתוך אתר הבנייה.

(ב) לא ישתמשו בפיגום ממוכן אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית כאמור בתקנת משנה (א).

(א) בודק מוסמך שערך בדיקת פיגום ממוכן, כאמור בתקנה 50, ימסור למבצע הבניה, תוך שני ימי עבודה מהבדיקה, תסקיר על תוצאות בדיקתו וישלח העתק ממנו למפקח העבודה האזורי.

(ב) התסקיר ייערך על גבי טופס שקבע מפקח העבודה הראשי לסוג בדיקה זה, יירשמו בו כל הפרטים המצוינים בטופס והוא ייחתם בידי מי שערך את הבדיקה.

(ג) הבודק המוסמך ירשום בפנקס הכללי כי ערך את הבדיקה, כאמור בתקנה 50.

(ד) משנתגלה בבדיקה פגם שבשלו אין הפיגום הממוכן ראוי לשימוש, לדעת הבודק המוסמך, ירשום זאת בפנקס הכללי וכן יודיע על כך, מיד, בכתב למבצע הבניה, לנציגו באתר בו מותקן הפיגום ולמפקח העבודה האזורי.

(ה) התסקיר, כאמור בתקנת משנה (א), יצורף לפנקס הכללי באתר שבו מותקן הפיגום.

(א) נתגלה פגם תוך כדי בדיקה, כאמור בתקנה 50, בפיגום ממוכן, שבשלו אין הוא ראוי לשימוש, ונתקבלה הודעה על כך כאמור בתקנה 51(ד), לא יופעל הפיגום עד לתיקונו.

(ב) תוקן הפגם כאמור בתקנת משנה (א), יירשם הדבר בפנקס הכללי.

(ג) מנהל העבודה באתר ומבצע הבניה אחראים לביצוע הוראות תקנה זו.

(בוטלה).

(א) הביסוס של פיגום עצמאי ואופן העמדתו ייעשו לפי הנדרש בתקנות 21 ו-35.

(ב) יציבותו של פיגום עצמאי ועמידתו יובטחו באמצעות קשירות אנכיות, קשירות אפקיות וקשירות אלכסוניות שיותקנו לכל גבהו ויתאימו לדרישות הכלליות המתייחסות לפיגומים.

(ג) הפיגום יחוזק לתשתית במידה הדרושה להבטחת שיווי משקלו ויציבותו.

(ד) גבהו של הפיגום לא יעלה על המידה הקטנה ביותר של בסיסו כפול שלוש.

(ה) גובהו של פיגום הנמצא במקום סגור ומוגן מפני השפעת רוחות או מזג אויר, יכול לעלות על האמור בתקנת משנה (ד) אך לא יעלה על המידה הקטנה ביותר של בסיסו כפול ארבע.

(ו) העליה למשטח העבודה תיעשה באמצעות מדרגות או סולמות נאותים אשר יותקנו באופן שיציבותו של הפיגום, בעת השימוש בהם, לא תיפגע.

לא ישתמשו בפיגום עצמאי נייד אלא אם כן בנוסף לאמור בתקנה 54 –

(1) השטח שעליו נמצא הפיגום מאוזן, מצופה בטון, אספלט או ריצוף או מהודק כהלכה למניעת שקיעת גלגליו של הפיגום, ללא שקעים או חללים העלולים לסכן את יציבותו;

(2) הובטח, על ידי התקן נאות בפני תזוזה ממקומו, כל עוד נמצא עליו אדם.

לא יועתק פיגום עצמאי נייד ממקום למקום כל עוד נמצא עליו אדם; העתקת הפיגום תבוצע בעזרת אמצעי המופעל קרוב לבסיסו.

בנוסף לאמור בתקנה 55 לא ישתמשו בפיגום עצמאי נייד-ממוכן אלא אם כן:

(1) הוא מצויד במערכת מקבילה למערכת ההרמה אשר מבטיחה עצירת משטח העבודה במקרה של תקלה במערכת ההרמה;

(2) איזונו של משטח העבודה מובטח בכל שלבי ההרמה והעבודה;

(3) הוא מצויד במייצבים המבטיחים יציבותו בכל מצב;

(4) השליטה על ההרמה וההורדה היא בידי האדם הנמצא על משטח העבודה;

(5) משטח העבודה מבודד מבחינה חשמלית מהמערכת המרימה אותו.

מבצע בנייה לא יקים, לא יתקין, לא יפרק פיגום תלוי, לא יעשה בו שינוי ולא יעשה בו שימוש, אלא לפי תוכנית הנדסית ולפי סימן א׳, סימן ג׳ וסימן זה.

לא יתקינו פיגום תלוי המורם או המורד באמצעות כננת ידנית ולא ישתמשו בו אלא אם כן שלוחותיו –

(1) מותקנות במאוזן ובאופן המבטיח מרחק של 10 סנטימטרים לפחות בין משטח העבודה ובין הקיר, אם העבודה נעשית בעמידה, ולפחות 30 סנטימטרים אם העבודה נעשית בישיבה;

(2) האורך וחתך הרוחב של השלוחות מבטיחים חוזק ויציבות הפיגום;

(3) מרוחקות זו מזו במרחק המתאים למרחק שבין סמוכות הרוחב של רצפת הפיגום;

(4) מחוברות היטב לבנין על ידי לולבי עיגון או אמצעים דומים להם או קשורות היטב למשקולות נגדיות מתאימות ששלמותן תובטח כהלכה; ולא ישתמשו לשם כך בשקי חומר בתפזורת או בחביות המכילות נוזלים;

(5) מצוידות בעצרים מתאימים בקצותיהן הקיצוניים.

(א) כבלי הפלדה שעליהם תלוי פיגום המורם או המורד באמצעות כננת ידנית יהיו –

(1) בעלי מקדם בטחון מתאים, בשים לב לעומס הגדול ביותר העלול להיות עליהם, ובלבד שמקדם הבטחון יהיה לפחות 10;

(2) ארוכים כדי כך שלפחות שני ליפופים של כבל התיל יהיו מסביב לתופי הכננת, כשרצפת הפיגום נמצאת במקום הנמוך ביותר של מפלס העבודה שאליו אפשר להורידה;

(3) מחוברים היטב לפיגום בשלוחותיו או בסמוכות הרוחב וכן לתוף הכננת;

(4) מאונכים בקטע שבין השלוחות או סמוכות הרוחב אליהן הם מחוברים ובין הכננת;

(5) (נמחקה)

(ב) במקביל לכל כבל תליה יותקן כבל עם התקן בטחון אשר יבטיח כי במקרה של תקלה בכבל או במנגנון התליה, תשאר הרצפה תלויה על כבל בטחון.

יינקטו אמצעים נאותים למניעת היתקלות או תפיסת הפיגום בחלק כלשהו של המבנה.

רצפת פיגום תלוי המורם או המורד באמצעות כננת ידנית באורך שלא יעלה על 4 מטרים וברוחב של 65 סנטימטרים לפחות.

לא יותקן פיגום תלוי שאינו מורם או מורד באמצעות כננת (להלן – פיגום תלוי ללא כננת) ולא ישתמשו בו אלא אם כן –

(1) האורך וחתך הרוחב של שלוחותיו מבטיחים חוזק ויציבות;

(2) שלוחותיו מעוגנות היטב בקצותיהם הפנימיים או קשורות היטב למשקולות נגדיות מתאימות, ובאופן שאינן ניתנות להסרה או להזזה מקרית, ולא ישתמשו לשם כך בשקי חומר בתפזורת או בחביות המכילות נוזלים.

הכבלים, השרשרות, המוטות או צינורות המתכת של פיגום תלוי ללא כננת יהיו –

(1) בעלי מקדם בטחון מתאים בשים לב לעומס הגדול ביותר העלול להיות עליהם, ובלבד שמקדם הבטחון יהיה לפחות 10;

(2) מחוברים היטב לשלוחות ולגוף הפיגום;

(3) מאונכים בקטע שבין השלוחות ובין מקום החיבור לפיגום.

(א) רחבה של רצפת פיגום תלוי ללא כננת יהיה 65 סנטימטרים לפחות.

(ב) מבוצעת עבודה תוך ישיבה, יובטח מרחק של 30 סנטימטרים לפחות בין רצפת הפיגום ובין הקיר.

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(א) מבצע בנייה לא יקים, לא יתקין, לא יפרק, לא יעתיק ולא ישנה פיגום שלוח או פיגום זיזי ולא יעשה בהם שימוש, אלא לפי תוכנית הנדסית.

(ב) מנהל עבודה ישגיח כי תהליך התקנת פיגום שלוח או פיגום זיזי, פירוקם, העתקתם או שינוים כאמור בתקנת משנה (א) תואם את התוכנית ההנדסית, ואם אינו תואם – יפסיק את העבודה בפיגומים האמורים ולא יחדש אותה כל עוד התהליכים אינם תואמים את התוכנית ההנדסית.

(א) גובה רצפת פיגום חמורי לא יעלה על 2 מטרים מעל לשטח שעליו הוא מוצב.

(ב) לא יוצב פיגום חמורי על פיגום אחר.

(ג) פיגום חמורי יוצב על בסיס איתן ולא יועמד על הקרקע אלא אם כן השטח נוקה, יושר והודק קודם לכן כראוי וננקטו אמצעים נאותים למניעת חדירת סמוכותיו לקרקע.

(בוטלה).

מבצע בניה יספק לאתר סולמות ללא פגם, מחומר מתאים למטרה שלה הוא נועד או שלה הוא משמש, בכמות הדרושה.

(א) סולם שארכו עולה על 2 מטרים יהיה גבוה במטר אחד לפחות מהנקודה הגבוהה ביותר שאליה מגיע המשתמש בו.

(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו אם במקום הגבוה ביותר אליו יגיע אדם תוך שימוש בסולם נמצאת אחיזת יד מתאימה.

(א) סולם נייד יועמד על בסיס אפקי איתן, יוסמך ויושען על סמך יציב באופן שווה על זקפיו כך שלא יזוז מקרית ממקומו בעת השימוש בו.

(ב) לא יוצב סולם אלא כשהוא נשען, במקום השענתו העליון והתחתון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו המפלס; לא יושען סולם על אחד משלביו.

(ג) אם אין אפשרות להעמיד סולם כאמור בתקנת משנה (א), יעמוד אדם ליד בסיס הסולם ויחזיק בו כדי למנוע הזזתו מהמקום.

(ד) סולם נייד, למעט סולם נייד דו-זרועי, יועמד בשיפוע של 1 אפקי ל-4 אנכי, ויינקטו אמצעים נאותים למניעת התהפכותו או החלקתו בעת השימוש בו.

(א) משמש סולם אמצעי קשר בין שתי קומות או בין שתי דיוטות של משטחי עבודה יהיה הפתח בו עובר הסולם קטן ככל האפשר וגדור משלושה עברים.

(ב) לא ישתמשו בסולם כאמצעי קשר בין יותר משתי קומות או שתי דיוטות של משטחי עבודה.

סולם עץ שארכו עולה על 2 מטרים יחוזק על ידי ברגי קשירה כל 1.5 מטר לפחות, או על ידי חיזוקי עץ אחוריים במרחק האמור.

(א) זקף של סולם עץ יהיה בעל שטח חתך שלא יפחת מ-45 סנטימטרים רבועיים ומידתו הקטנה לא תפחת מ-4.5 סנטימטרים.

(ב) הסיבים של זקפי העץ יהיו ישרים ככל האפשר וכיוונם מקביל בקירוב לארכו של הזקף.

(א) שלבי סולם עץ יהיו בחוזק מתאים, נתונים היטב בתוך הזקפים או תמוכים על ידי גזרי עץ המחוברים היטב לזקפים משלב לשלב.

(ב) בסולם לא יחסר שלב, לא יהיה שלב משלביו לקוי; המרחק בין השלבים יהיה אחיד, לא יפחת מ-30 סנטימטרים, ולא יעלה על 35 סנטימטרים ולא יהיה שלב משלביו של הסולם מחובר לזקף רק במסמרים או באמצעי חיבור דומים.

מסביב לפתח ברצפה, במשטח עבודה, במדרכת מעבר, ברצפת פיגום, בגג, במסלול מדרגות או בפיר מעלית יותקן אחד מאלה:

(1) אזן יד ואזן תיכון מתאימים ובחוזק נאות למניעת נפילתו של אדם, וכן לוחות רגליים למניעת נפילתם של חמרים או ציוד, כאמור בתקנות 9 ו-11;

(2) מכסה בעל חוזק מתאים למניעת נפילת אדם, חמרים או ציוד, שיובטח נגד הזזתו המקרית מהמקום ולא יהווה מכשול.

חלל בקיר ששפתו התחתונה נמוכה מ-90 סנטימטרים מעל לרצפה, למשטח העבודה או למדרכת מעבר שלידם או שדרכם עלול אדם ליפול לעומק העולה על 2 מטרים יגודר באזן יד ובאזן תיכון מתאימים ובחוזק נאות, כאמור בתקנות 9 ו-11.

אזני יד, אזנים תיכוניים, לוחות רגליים או מכסים שחייבים בהם לפי הוראות פרק זה, לא יוסרו ממקומם אלא כדי לאפשר העברת חומר או ציוד, וזאת לפרק הזמן הדרוש לפעולה זו בלבד, תוך נקיטת האמצעים הדרושים למניעת נפילת אדם או חמרים.

מערכת הטפסות תותקן כיאות למטרה שלה היא מיועדת ובאופן המונע התמוטטותה או נפילת אדם או חפץ מעליה ותהיה מתאימה לתקן ישראלי ת"י 904 (להלן בפרק זה – התקן) וכן לתוכנית הנדסית – אם היא נדרשת לפי תקנה 85.

מבצע בנייה לא יתקין מערכת טפסות אלא מחומרים מתאימים מבחינת איכותם וכמותם ושאין בהם פגמים נראים לעין, וכן לפי תוכנית הנדסית – אם היא נדרשת לפי תקנה 85.

(א) אם נדרשת תוכנית הנדסית לפי תקנה 85, מבצע הבנייה לא ייצוק בטפסות אלא לאחר שמנהל העבודה בדק את מערכת הטפסות על כל חלקיה ואישר כי הטפסות יציבות ומתאימות למטרתן וכי מתקיימות לגביהן הדרישות שנקבעו בתוכנית ההנדסית.

(ב) מנהל העבודה ירשום בפנקס הכללי את תוצאות הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א) וימסור למבצע הבנייה את אישורו כאמור בתקנת משנה (א).

(א) בהתקיים אחד מאלה, מבצע הבנייה לא יקים, יפרק או ישנה מערכת טפסות אלא אם כן יש בידו תוכנית הנדסית:

(1) בתקן נדרשת הקמה לפי תכן;

(2) רכיב קיים של המבנה משמש דופן לטפסה;

(3) הטפסה היא מסוג של טפסות מיוחדות שת״י 904 אינו חל עליהן, כגון טפסות מחליקות אנכיות או אופקיות.

(ב) מבצע בנייה לא יקים, יפרק או ישנה מערכת טפסות לפי תקנה זו אלא אם כן ההקמה, הפירוק או השינוי, לפי העניין, נעשים בהשגחתו של מנהל העבודה.

(בוטלה).

(א) תומכות יוצבו על תשתית שנתקיימו בה כל אלה:

(1) שטחה נקי, חזק, יציב, מפולס ומנוקז ולא נמצאים בו או בקרבתו הסמוכה שקעים או חללים העלולים לסכן את יציבות מערכת הטפסות;

(2) אדמת המילוי המשמשת תשתית הודקה כראוי;

(3) אם התומכות אינן מיועדות להיות אנכיות או השטח שעליו הן נסמכות אינו אופקי, ננקטו אמצעים מתאימים להבטחת יציבות התומכות ומערכת הטפסות.

(ב) לא יוצבו תומכות על בלוקים, לבנים או לוחות עץ רבודים.

(א) (בוטלה).

(ב) (בוטלה).

(ג) תומכות מתכת יועמדו ברובד אחד בלבד; אין להעמיד תומכת על גבי תומכת.

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

מבצע בניה אחראי לכך שרכיב טרומי יהיה בחוזק ובקשיחות נאותים ובאופן שתובטח שלמותו בעת פריקתו באתר, הרמתו, טלטולו או הרכבתו באתר.

(א) מבצע בניה אחראי לכך שהתקני התליה המשמשים להרמתו, טלטולו או הרכבתו של רכיב טרומי יהיו כך שמיקומם, חוזקם וצורתם ימנעו נפילת המשא או כשל שלהם.

(ב) לא יורם רכיב טרומי אלא לאחר שנבדקו התקני התליה שלו ולא נמצא בהם פגם גלוי לעין.

(ג) משנתגלה פגם, כאמור בתקנת משנה (ב), יסומן הרכיב באופן בולט לעין, ולא יטפלו בו אלא לפי הוראות מהנדס רשוי.

(א) פריקת הרכיבים הטרומיים באתר ואיחסונם ייעשו במקום ובאופן שיבטיח אותם מפני נפילה או התהפכות.

(ב) לא תשוחרר קשירת הרכיבים הטרומיים לרכב המוביל אלא לאחר שנבדקה שלמותם והובטחה יציבותם לאחר שחרור הקשירה.

(א) הרכבת רכיבים טרומיים תיעשה כך שבכל שלב של ההרכבה תובטח יציבות הרכיב הבודד והמבנה כולו.

(ב) רכיב טרומי ניצב יתמך על ידי תומכות במספר מספיק, בחוזק נאות ובמצב תקין כשקצותיהן מעוגנות כראוי.

(ג) לא ישוחרר רכיב מתלייתו של אונקל עגורן אלא לאחר שייתמך, כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).

(ד) התומכות לא יוסרו אלא לאחר שהושלמו כל החיבורים הקבועים של הרכיב הטרומי למבנה הקבע והובטחה יציבותו העצמאית.

לא יורם רכיב טרומי שעה שנושבת רוח העלולה לסכן את המטפלים בו או הנמצאים בסביבתו.

מבצע בניה אחראי לכך שברכיב טרומי שישמש משטח עבודה בעת הקמת המבנה, יימצאו עוגנים או התקנים מתאימים אחרים שיאפשרו התקנת אמצעים למניעת נפילת אדם, כנדרש בתקנות 9 ו-11.

(א) מבצע בנייה לא יקים מבנה מתכת שגובהו מעל שישה מטרים, אלא לפי תוכנית הנדסית.

(ב) מנהל עבודה ישגיח כי תהליך הקמת מבנה מתכת כאמור בתקנת משנה (א) תואם את התוכנית ההנדסית, ואם אינו תואם – יפסיק את הקמת מבנה המתכת ולא יחדש אותה כל עוד התהליך אינו תואם את התוכנית ההנדסית.

(א) קיימים בתכנון המבנה מפלסי ביניים, הם יכוסו עם הקמתם ברכיבים קבועים או ברצפה זמנית (להלן – הרצפה).

(ב) הרצפה תהיה מרכיבים בעלי חוזק מתאים, סמוכים זה לזה ומותקנים באופן המונע עיתוקם ממקומם.

(ג) הרצפה תכסה את שטחו של מפלס הביניים אך מותר להשאיר בה פתחים המיועדים להעברת חמרים, להתקנת צנרת או להתקנת ציוד; פתחים אלה יגודרו או יכוסו, כנדרש בתקנה 79.

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(א) עבודת חפירה או מילוי תבוצע כך שתמנע פגיעה בעובד.

(ב) מבצע בניה אחראי לכך שלא יתחילו ולא ימשיכו בביצוע חפירה העלולה להפחית מיציבותו של מבנה, מתקן או חלק מהם, בין קבועים ובין ארעיים, אלא אם כן ננקטו אמצעים מתאימים למניעת פגיעה באדם, הן לפני התחלת החפירה והן במהלכה.

(א) צדי חפירה או מילוי, למעט חפירה או מילוי לפי השיפוע הטבעי של הקרקע שאין עמה סכנת התמוטטות, ושעמקם או גבהם עולה על 1.20 מטרים, יובטחו מפני התמוטטות על ידי דיפון מתאים עשוי עץ, מתכת או חומר אחר בעל חוזק נאות, על ידי מערכת שיגומים או על ידי כלונסאות.

(ב) אין לקרב לשפת החפירה כלי רכב, מחפר, דחפור, טרקטור או ציוד הנדסי אחר כיוצא באלה, עד כדי ערעור יציבות צדי החפירה או הדיפון, אלא אם כן ננקטו אמצעים למניעת התמוטטות.

(ג) חומר או אדמה, לפי הענין, שהוצאו תוך כדי חפירה, יוחזקו במרחק המבטיח מפני התמוטטות; המרחק לא יפחת מ-50 סנטימטרים מדופן החפירה או משפתה.

(ד) דיפון חפירה שעומקה עולה על 4 מטרים ייעשה לפי תכנית; תכנית הדיפון כאמור תימצא באתר בצמוד לפנקס הכללי כל עת ביצוע עבודת חפירה.

(ה) אם בעת התקנת דיפון נשקפת סכנה לעובד בשל מפולת, יורד לתוך הבור, החפירה או התעלה תא הגנה שיקנה לעובד הנמצא בו את מידת הבטיחות הדרושה עד להשלמת העבודה.

(ו) במקום דיפון כאמור בתקנת משנה (א), יכול שישתמשו בתא הגנה מתאים.

חובת התקנת דיפון או חובת נקיטת אמצעים אחרים למניעת התמוטטות דפנות אינה חלה על חפירה המתבצעת באמצעות מכונה שאינה מצריכה הימצאות אדם בחפירה.

(א) לפני תחילת ביצוע עבודות חפירה או חיצוב יבדוק מבצע בניה את קיומם האפשרי של קווי חשמל, מים, ביוב, טלפון, גז וכיוצא באלה, ולא יתחיל בחפירה או בחיצוב כאמור אלא לאחר שנקט אמצעי זהירות מיוחדים למניעת פגיעה בעובדים או במיתקנים.

(ב) מנהל העבודה ינקוט אמצעי זהירות מיוחדים למניעת פגיעה באדם הנמצא בחפירה או בבור מזרם חשמלי, אדים מזיקים, גזים או התפרצות מים.

(ג) לשם ביצוע עבודה בשעות החשכה או במקום חשוך, תותקן במקום העבודה ובמעברים הסמוכים תאורה נאותה.

(ד) ליד כל חפירה או בור שקיימת סכנת נפילה לתוכם יוצבו פנסים שאורם אדום.

(א) בור, חפירה, קיר חצוב או מדרון שלתוכם או לאורך צלעותיהם עלול אדם ליפול מגובה אנכי העולה על 2 מטרים יגודר קרוב ככל האפשר לשפה, באזן יד ובאזן תיכון מתאימים, בחוזק נאות למניעת נפילה כאמור.

(ב) אזן יד ואזן תיכון שהותקנו כאמור יהיו במצב תקין כל עוד קיימים החפירה, הבור, המדרון או הקיר החצוב, אך מותר להרחיקם זמנית אם קיים הכרח בכך כדי לאפשר העברת חומר, וזאת לפרק הזמן הדרוש לפעולה זו בלבד, תוך נקיטת אמצעים הדרושים למניעת נפילת אדם או חמרים.

(ג) בבניה הנדסית, אם אין זה מעשי בנסיבות הענין להתקין אזן יד ואזן תיכון, כנדרש בתקנת משנה (א), יינקטו אמצעים נאותים אחרים למניעת נפילת אדם לחפירה, בור, קיר חצוב או מדרון.

לא ייכנס אדם ולא יועסק בתוך קדח לכלונס.

(א) הירידה והעליה לבור או חפירה שעומקם עולה על 1.20 מטרים תהיה באמצעות דרך ששיפועה אינו עולה על היחס של 1 אנכי ל-1.5 אפקי, ואולם מותר להתקין מדרגות מתאימות או סולם.

(ב) המרחק בין מקום הימצאותו של עובד בתעלה או בחפירה לבין היציאה מהם לא יעלה על 20 מטרים.

תעלה אשר לפי תקנות אלה טעונה בדיפון, תהיה ברוחב מספיק כדי לאפשר התקנת דיפון מתאים וביצוע העבודה לשמה נחפרה התעלה באופן נאות ובטוח.

(א) הדפנות של תעלה באדמה חולית (בתקנה זו – תעלה חולית), יותקנו כשהן עומדות וסמוכות זו לזו, יכסו את שטח צדי התעלה החולית לכל עומקה, יחדרו לעומק מספיק מתחת לקרקעיתה ויבלטו ב-15 סנטימטרים לפחות מעל פני הקרקע הסמוכה.

(ב) הדפנות משני צדי תעלה חולית ייתמכו על ידי משענות אפקיות לכל אורכה בעמקים וברווחים מתאימים ביניהם, לפי הצורך.

(ג) המשענות יותקנו בשני צדי התעלה החולית זו מול זו ויחוזקו בחיזוקים ברווחים מתאימים זה מזה, לפי הצורך.

(ד) החיזוקים יובטחו בפני העתקה או הזזה מקרית ממקומם, וכן יובטחו –

(1) אם הם חיזוקים מעץ – בכפיסים שיחוברו לחיזוקים ולמשענות אף אם משתמשים לחיזוקם בטריזים;

(2) אם הם חיזוקי מתכת מתוברגים – בסידור מתאים למניעת נפילתם.

(ה) לא יונח על החיזוקים ולא יושען עליהם כל דבר שיש בו כדי לסכן את יציבותם או לגרום להזזתם.

(א) מעל כל תעלה שרחבה עולה על 60 סנטימטרים יותקנו מעברים בטוחים ובמספר מספיק בהתאם לצרכי העבודה.

(ב) מעברים כאמור בתקנת משנה (א), יותקנו לפי דרישות פרק ב'.

(א) חציבת קיר תבוצע כך שלא יווצר חומר בולט או רופף שיהיה בו כדי לסכן את העוסקים בחציבת הקיר, הנמצאים בקרבתו או העוברים לידו.

(ב) משנוצר חומר בולט או רופף, כאמור, הוא יוסר ללא דיחוי ובשיטה בטוחה.

(א) מנהל העבודה יערוך ביקורת בטיחות של חפירה, מילוי, חציבה או דיפון בכל אחד מאלה:

(1) מדי יום לפני התחלת העבודה;

(2) אחרי הפסקת עבודה של שבעה ימים ולפני חידושה;

(3) אחרי הפסקת עבודה בשל גשם או הצפה ולפני חידושה.

(ב) מנהל העבודה ירשום בפנקס הכללי את תוצאות הבדיקה.

מתבצעת עבודה במדרון או בקרבתו, שבמהלכה או כתוצאה ממנה עלולים להדרדר סלעים או חמרים אחרים, ישתמשו בשיטות עבודה ובכלים מתאימים ויינקטו אמצעים נאותים למניעת פגיעת סלעים, אבנים או חמרים כאמור באדם או ברכוש.

מבצע בניה אחראי לכך שחיצוב קיר יתוכנן ויבוצע כך שתובטח יציבותו על ידי שיפוע יציב או על ידי נקיטת אמצעים מתאימים אחרים להשגת אותה מטרה.

מנהל העבודה יבדוק מדי יום, לפני תחילת העבודה, את יציבותו של קיר החיצוב וירשום את תוצאות הבדיקה לפי תקנה 122; נמצא בבדיקה חומר בולט או רופף הוא יוסר בדרך בטוחה.

לא יידרש אדם להימצא, לעבור או לעבוד במקום שבו הוא עלול להפגע מחומר רופף או מקיר בלתי יציב.

מבצע בניה אחראי שעבודת הריסה תבוצע בהנהלתו הישירה של מנהל עבודה בעל נסיון של שנה אחת לפחות בהריסת מבנים.

(א) מבצע בניה אחראי לכך שכל עבודת הריסה תתבצע לפי תכנית עבודה מפורטת.

(ב) תכנית כאמור בתקנת משנה (א) תימצא באתר כל עת ביצוע עבודת ההריסה, בצמוד לפנקס הכללי.

(ג) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הריסת מבנה שגבהו אינו עולה על 4 מטרים.

(בוטלה).

(א) כל חלקי המבנה העומד להריסה יובטחו מפני התמוטטות בלתי מבוקרת או מקרית וכן יובטח כי פעולת ההריסה תבוצע כך שלא תסכן את העוסקים בהריסה, מבנים סמוכים או חלק מהמבנה שלא נועד להריסה.

(ב) כל חלקי המבנה העומד להריסה ינותקו ממערכת הזנת זרם חשמלי, הספקת גז, מים וקיטור וכן יינקטו אמצעים נאותים למניעת פגיעה במערכת הביוב שבקרבת מקום ההריסה.

(ג) עומד להריסה חלק ממבנה, מותר לנתק חלק זה בלבד ממקור הזנת זרם חשמלי, הספקת גז, מים, קיטור וביוב.

(ד) יינקטו אמצעי בטיחות מיוחדים למניעת פגיעה של התפוצצות, גזים, אבק או אש בעובדים בהריסה.

(ה) בהריסת מבנה מפלדה או מבטון מזוין יינקטו אמצעי זהירות נאותים למניעת התמוטטות בלתי מבוקרת, פתאומית, התכווצות או שינוי בלתי צפוי אחר.

(א) המקום שבו נעשית פעולת הריסה יגודר בגדר מתאימה ויוצגו בו שלטי אזהרה הנראים לעין, וזאת בנוסף לשלט כאמור בתקנה 7; דרכי הגישה הבטוחות למקום ההריסה יסומנו באופן ברור.

(ב) אם אין התקנת הגדר כאמור בתקנת משנה (א) אפשרית, בנסיבות הענין, יינקטו אמצעים נאותים אחרים למניעת גישת אדם לאזור הסכנה.

(ג) תקנה זו תחול גם בזמן הפסקה בעבודת ההריסה.

(א) חלה הפסקה בעבודת ההריסה, יינקטו אמצעים נאותים למניעת התמוטטות החלק הנותר של המבנה.

(ב) (בוטלה).

מבצע בניה אחראי לכך כי עבודה תוך שימוש בביטומן חם תיעשה בהשגחתו הישירה של עובד מנוסה ומכל הביטומן יוסק בידי עובד מנוסה.

לא יחממו ביטומן אלא במרחק של 6 מטרים לפחות ממקום שבו מצויים חמרים דליקים; אם אין תנאי המקום מאפשרים קיום מרחק כאמור, תותקן מחיצה מחומר בלתי דליק שתפריד בין החומרים הדליקים לבין האש כשהמרחק בין האש ובין החומרים הדליקים לא יפחת מ-2 מטרים.

(א) מבצע בניה אחראי לכך שהמכל לחימום ביטומן יהיה תקין ומבנהו וחזקו יתאימו למטרה שלה הוא מיועד.

(ב) המכל לחימום ביטומן יועמד על בסיס אופקי מתכתי איתן ויציב ולא ימולא עד שפתו העליונה; יושאר רווח מספיק למניעת גלישה של ביטומן שלא יפחת מ-15 סנטימטרים משפתו העליונה של המכל.

יינקטו אמצעים נאותים למניעת התפשטות אש בשעת חימום ביטומן, כתוצאה מהתלקחות מקרית או השפעת רוח.

(א) בקרבת מקום חימום ביטומן תימצא כמות מספקת של חול, אתים, מחבטים או מטפי כיבוי אש מתאימים.

(ב) אין להשתמש במים לכיבוי שריפת ביטומן.

(א) כלי הקיבול להעברת ביטומן יהיו מאיכות טובה, במצב תקין ומתאימים למטרתם.

(ב) כלי הקיבול ימולאו לכל היותר עד כדי שלושת רבעי תכולתם.

קיימת סכנה של נפילת אדם מגג מחמת השיפוע, טיב השטח או מזג האויר, לא יועסק עליו אדם אלא אם כן ננקטו אמצעים נאותים למניעת נפילתו מהגג.

הוראות פרק זה אינן באות לגרוע מן האמור בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו-1986.

מבצע בניה אחראי לכך שכל חלק מסוכן של מניע ראשון, כל ממסרת וכל חלק מסוכן אחר של מכונה יהיו גדורים לבטח, אלא אם כן נבנו או הם נמצאים במצב שיש בו אותה מידת בטיחות לכל אדם המועסק או הנמצא במקום, כאילו גודרו לבטח.

חלק מסוכן במכונה שמחמת מהות הפעולה בו אין להשיג את בטיחותו באמצעות מגן קבוע, יראו כאילו נתקיימו לגביו דרישות תקנה 141 אם הותקן במכונה התקן המונע באופן אוטומטי את המפעיל מלבוא במגע עם אותו החלק.

מנהל עבודה יערוך, פעם ביום לפחות, ביקורת ויוודא כי חלקים מסוכנים במכונות הם מגודרים, מוגנים בהתקן בטיחות אוטומטי או שנבנו או נמצאים במצב כאילו גודרו לבטח, כנדרש לפי תקנות 141 ו־142, וירשום את תוצאות הביקורת שערך בפנקס הכללי.

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

(א) מבצע בניה אחראי לכך שכל ציוד, אבזרים ומיתקנים חשמליים הנמצאים או המותקנים באתר יתאימו לדרישות חוק החשמל, התשי"ד-1954, והתקנות שהותקנו לפיו, תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התשמ"ו-1986, ולתקנים הישראליים שענינם חשמל כמשמעותם בחוק התקנים, התשי"ג-1953.

(ב) כל הציוד והמיתקנים שפורטו בתקנת משנה (א), יוחזקו תקינים במהלך כל העבודה באתר.

(א) לא תבוצע כל עבודה באתר במרחק קטן מ-3.25 מטרים מתילים של קווי חשמל במתח עד 33,000 וולט, או במרחק קטן מ-5 מטרים מתילים של קווי חשמל במתח העולה על 33,000 וולט, אלא בתנאים האמורים בתקנת משנה (ב).

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם מתבצעת העבודה במרחקים קטנים מן האמור בה, יש לנקוט צעדים אלה:

(1) העבודה לא תבוצע אלא אם כן הקווים מנותקים ממקור אספקת המתח;

(2) אם הדרישה לפי פסקה (1) אינה מעשית בנסיבות הענין, יינקטו אמצעים מיוחדים כגון התקנת מחיצות או גדרות למניעת מגע ישיר, או בלתי ישיר, של אדם בתילים של קווי חשמל הנמצאים תחת מתח; בעת התקנה או פירוק של מחיצות או גדרות כאמור, יהיו הקווים החשמליים מנותקים ממקור אספקת המתח.

(ג) עבודה או תנועה בקרבת קווי חשמל תתבצע כך שתימנע כל נגיעה בתילי החשמל או העמודים, לרבות ציודם, יסודותיהם או עוגניהם, או התקרבות יתר אליהם.

(ד) לא ישונו פני הקרקע בקרבת עמודי החשמל, יסודותיהם, עוגניהם או מתחת לתילי החשמל אלא אם כן אושר הדבר בכתב בידי חברת החשמל לישראל בע"מ; אישור כאמור ימצא באתר בצמוד לפנקס הכללי.

(א) כבלים או פתילי חשמל המונחים על פני הקרקע יוגנו באמצעי הגנה נאותים במקומות בהם עלול לעבור עליהם רכב או ציוד מכני הנדסי או במקומות בהם קיימת סכנה של פגיעה בהם, ולא יהוו מכשול.

(ב) לא יונח כבל או פתיל חשמלי בתוך שלולית מים או נוזלים אחרים.

באתר בנייה שבו מעסיק מבצע הבנייה, בעצמו או באמצעות קבלן ראשי או קבלני משנה, עד 49 עובדים, בו־זמנית, יכין מבצע הבנייה תוכנית ארגון בטיחות לאתר, לפי התוספת השלישית; העתק התוכנית יצורף לפנקס הכללי ויימצא באתר הבנייה; הוראת תקנה זו לא תחול באתר בנייה שהעבודות בו הן כאמור בתקנה 2(ז).

(א) בור המכיל סיד יכוסה במכסה מתאים או יותקנו סביבו אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגליים למניעת נפילת אדם לבור; אזן היד, האזן התיכון ולוחות הרגליים יהיו בהתאם לתקנה 11, ומדידת גובהם יהיה משפת הבור.

(ב) במקום המעקה, האזן התיכון ולוחות הרגליים מותר להתקין מכסה כאמור בתקנה 79(2).

(ג) אמצעי הגנה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יותקנו כך שאפשר יהיה להרחיק חלק מהם, זמנית, להכנסת סיד או הוצאתו, וזאת רק לפרק הזמן הדרוש לביצוע הפעולות האמורות.

(בוטלה).

לא יימצא אדם מתחת למשא מורם אלא אם כן נסיבות המקרה מחייבות זאת, ואף זאת לפרק הזמן הקצר ביותר ההכרחי לשם ביצוע אותה העבודה, ותוך נקיטת אמצעי הבטיחות הנאותים.

לא יורם משא אלא אם כן הובטח מפני נפילתו או נפילת חלק ממנו.

הרמת משא על ידי עגורן או אמצעי הרמה אחר תיעשה באופן אנכי בלבד ויינקטו האמצעים הדרושים למניעת טלטולו על ידי חבלי כיוון או אמצעים נאותים אחרים.

(א) התקן הרמה לרבות הגלגלת, השלוחה, התקני העגינה וחבל או כבל ההרמה יהיו מאיכות טובה, מחומר מתאים ובמצב טוב.

(ב) השלוחה תעוגן כראוי אל המבנה או אל משקל נגדי מתאים באופן שתמנע השתחררותו או התמוטטותו של התקן ההרמה.

(ג) הגלגלת תחובר אל השלוחה באופן איתן למניעת השתחררותה ולא ישתמשו לכך בחוטי מתכת שזורים.

(ד) התקן ההרמה ייבדק בידי מנהל העבודה עם התקנתו ולפני התחלת השימוש בו, תוצאות הבדיקה יירשמו בפנקס הכללי.

(א) מבצע בניה אחראי לכך שבאתר בו נמצא או מופעל התקן הרמה ממוכן יימצא מפרט מאת היצרן או לפי תכנון, אשר יכלול פרטים על עיגונו של ההתקן למבנה או הצבתו הבטוחה.

(ב) המפרט כאמור בתקנת משנה (א) יוצמד לפנקס הכללי.

(א) התקן הרמה ממוכן יוצב או יעוגן על פי המפרט או התכנית שהוכנו לפי תקנה 173.

(ב) אמצעי העיגון, ההצבה או התמיכה יוחזקו תקינים כל עוד מוצב ההתקן במקום השימוש בו.

(ג) ההתקן יוצב כך שבעת הרמתו לא יתפס המשא במבנה או בגוף אחר כלשהו.

לא יועמס משטח עבודה מעל לעומס השימושי לו הוא תוכנן, אלא אם כן חוזק או נתמך בתמיכות נוספות ובאופן שיוכל לשאת את העומס הנוסף.

מבצע בניה אחראי לכך שבמבנה שגבהו עולה על 25 מטרים תותקן מעלית שירות להסעת עובדים.

(א) לא יושלכו חמרים או כלי עבודה מגובה העולה על 2 מטרים אלא יורדו בזהירות.

(ב) תקנת משנה (א) לא תחול כאשר ההשלכה נעשית בתוך שוקת או מוביל סגורים, ומקום השפיכה מגודר למניעת גישת אדם.

לביצוע עבודות בגובה העולה על 2 מטרים יינקטו אמצעים למניעת נפילתם של חפצים או כלים ופגיעתם בעובדים, על ידי שימוש בכלי קיבול מיוחדים, חגורות לנשיאת כלי עבודה או באמצעים אחרים.

יש למנוע הימצאות אדם מתחת או מעל למקום בו עובד אדם אחר, אלא אם כן בין שני המקומות הותקנה מחיצה למניעת פגיעה מגוף נופל.

(א) הציוד וכלי העבודה שמשתמשים בהם לביצוע העבודה או הנמצאים באתר יהיו במצב טוב ותקין, ללא פגמים או ליקויים העלולים לגרום לסיכון המשתמש בהם או למצוי בסביבה, ולא ישתמשו בציוד ובכלי עבודה אלא למטרה שלה הם מיועדים.

(ב) מבצע בניה יספק ציוד וכלים מאיכות טובה לביצוע העבודה, במצב טוב ותקין, ללא פגמים או ליקויים.

החמרים, הכלים, הציוד, תבניות לבניה מתועשת, רכיבים לבניה טרומית וכיוצא באלה יאוחסנו באופן יציב ומסודר כך שתימנע אפשרות התמוטטותם.

קיר העלול להתמוטט או ליפול, כולו או חלקו, ייתמך באופן נאות להבטחת יציבותו.

(א) יינקטו אמצעים נאותים למניעת התלקחות של חמרים דליקים ואחרים.

(ב) מצויים באתר חמרים דליקים, חמרים אחרים העלולים להתלקח או מתבצעות בו עבודות המחייבות הדלקת אש או קיום תהליך בעירה, יינקטו אמצעים נאותים למניעת התפשטות הבעירה כתוצאה מהתלקחות מקרית או השפעת רוח, ויימצאו במקום אמצעים נאותים ומספיקים לכיבויה.

(א) מבצע בניה אחראי לכך, כי יותקן באתר מקום מחסה מתאים לעובדים מפני גשם, אלא אם כן המבנה המוקם עצמו יכול לשמש למטרה זו.

(ב) מבצע בניה אחראי לכך כי תותקן הגנה לעובדים מפני קרני שמש, ככל שהדבר מעשי בנסיבות הענין.

(א) במקום בו נמצא או עובר אדם ואין בו תאורה טבעית מספקת, יתקין מבצע הבניה תאורה מלאכותית מתאימה בעלת עצמת אור מספקת.

(ב) משהותקנה תאורה מלאכותית, כאמור בתקנת משנה (א), היא תוחזק במצב תקין כל זמן שהעבודה במקום נמשכת.

(א) מבצע בניה אחראי לכך שבכל אתר יותקן ויקויים ארגז לעזרה ראשונה אשר יצויד כראוי.

(ב) הארגז יהיה ממוקם כך שהגישה אליו תהיה נוחה ולא יוחזק בו דבר זולת חמרים וכלים לעזרה ראשונה.

(א) מבצע בניה ימנה אחראי על ארגז לעזרה ראשונה (להלן – הממונה), והוא יהיה מצוי במקום כל שעות העבודה; באתר שבו עובדים יותר מ-50 איש, על הממונה להיות מאומן במתן עזרה ראשונה.

(ב) הודעה בדבר שמו של הממונה תוצג במקום בולט לעין באתר.

(ג) שמו של הממונה יירשם בפנקס הכללי.

(א) מבצע בניה אחראי לכך שבאתר יועמד לרשות העובדים מקום מתאים לאכילת ארוחותיהם, אשר מוגן מפני גשם, רוח וקרני שמש, ובו שולחנות ומקומות ישיבה במספר מספיק.

(ב) מקום כאמור בתקנת משנה (א) יקוים במצב תקין ונקי ולא יאוחסנו בו חמרים או חפצים זולת אלה הקשורים לתכליתו; במקום יימצא מכל סגור לאיסוף ופינוי של שאריות אוכל ואשפה.

מבצע הבניה יתקין ויקיים בנקודות שהגישה אליהן נוחה לכל העובדים, מיתקן להספקת מים ראויים לשתיה, בכמות מספקת, מרשת מים ציבורית או ממקור אחר שאישר, בכתב, רופא של לשכת הבריאות המחוזית שהאתר נמצא בתחום אחריותה.

מי שתיה שאינם מסופקים ישירות מרשת מים ציבורית יהיו נתונים בכלים נאותים ויוחלפו אחת ליום לפחות, ויינקטו כל אמצעים לשמירת המים והכלים מזיהום.

נמצאים במקום גם מים שאינם ראויים לשתיה, יש לסמן את מקורות המים הללו בשילוט מתאים, ברור, ובולט לעין.

לא יועסק אדם ולא יעבוד בבנין אלא אם כן הוא לבוש חולצה או בגד מתאים להגנת עור גופו ונועל נעליים גבוהות בעלות גפה מעור או חומר מתאים אחר וסוליה מעור, גומי או חומר קשיח אחר, למניעת חדירת מסמרים או עצמים חדים.

לפי דרישה בכתב של מפקח עבודה, יש להתקין ולקיים, לשימוש העובדים, מלתחה נאותה לבגדים שאין לובשים אותם בשעות העבודה וסידורים מעשיים סבירים ליבוש בגדי עבודה.

תכניות ומפרטים לפי תקנות אלה יהיו בעברית.

הוראות תקנות אלה יחולו על כל עבודות בניה ובניה הנדסית.

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשט"ו-1955, ותקנות הבטיחות בעבודה (חפירת תעלות באדמה חולית), התשכ"ב-1961 – בטלות.

(בוטלה)

תחילתן של תקנות אלה 60 יום מיום פרסומן.

(תקנה 5א(א)(4))

(תקנה 6א)

(תקנה 166)

תוכנית ארגון בטיחות אתר בנייה תכלול את הפרטים האלה:

1. פרק א':

תיאור אתר הבנייה, שבו יפורטו נושאים אלה:

(א) ייעוד אתר הבנייה;

(ב) תיאור מאפייני הפעילות העיקריים;

(ג) היקף המועסקים ועיסוקיהם;

(ד) מיקומם ופריסתם הגאוגרפית של מיתקני מקום העבודה והפעילויות העיקריות המתבצעות בהם.

2. פרק ב':

פירוט מדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית של אתר הבנייה, כולל לעניין יעדים, מדדים, סדרי עדיפויות, תקנים והנחיות וכן פירוט המשאבים שיוקצו ליישומה של התוכנית לפי פרקיה ולפי הסיכונים; מדיניות הבטיחות תכלול גם את הגדרת רמת הסיכון הקביל באתר הבנייה.

3. פרק ג':

תיאור מערך הבטיחות והבריאות התעסוקתית, שבו יפורטו נושאים אלה:

(א) המבנה הארגוני של מערך הבטיחות באתר הבנייה;

(ב) שמות בעלי התפקידים בתחומי הבטיחות, לפי הנדרש בחוק ארגון הפיקוח על העבודה ובפקודת הבטיחות בעבודה, ובכלל זה ממונה על הבטיחות, מנהל עבודה, מנהל אתר, בקר בטיחות, בונה מקצועי לפיגומי זקפים, מתכנן הקמת פיגומים, בודק מוסמך;

(ג) מערך הטיפול והתגובה לאירועי בטיחות ולמצבי חירום באתר הבנייה, ובכלל זה ממונה על ארגז עזרה ראשונה ורשימת האחראים למתן עזרה ראשונה.

4. פרק ד':

ניהול סיכונים במקום העבודה, שבו יפורטו נושאים אלה:

(א) ניתוח סיכונים מקצועי שיכלול את השלבים האלה:

(1) זיהוי גורמי סיכון;

(2) הערכת סיכונים;

(3) ניתוח שיטות ואמצעים לבקרת סיכונים;

(4) קבלת החלטות ובחירת הדרך לבקרת סיכונים;

(5) יישום השיטות והאמצעים שנבחרו לבקרת סיכונים;

(ב) לכל סיכון המפורט בפסקת משנה (א) יפורטו אלה:

(1) בעל תפקיד באתר הבנייה המוסמך לאשר את רמת הסיכון הקביל, ופרטיו;

(2) בעל תפקיד באתר הבנייה האחראי ליישום האמצעים לבקרת הסיכון, ופרטיו;

(3) לוחות זמנים ומועד סיום ליישום האמצעים לבקרת הסיכון;

(4) אופן המעקב אחרי הפחתת הסיכון;

(ג) נהלים לכל אחד מאלה:

(1) איתור מפגעי בטיחות באתר הבנייה ותוכנית שנתית לסילוק או למניעה של מפגעים כאמור;

(2) אישור ובקרת הכנסתם של גורמי סיכון חדשים לאתר הבנייה ושילובם בתהליך המפורט בפסקה (א);

(3) נוהל הודעות על תאונות;

(ד) תוכנית שנתית לכל אחד מאלה:

(1) ביצוע סקרי סיכונים ייחודיים לאתר הבנייה כפועל יוצא ממאפייניו;

(2) עריכת ביקורות פנים־ארגוניות ומבדקים לפיקוח על מילוי הוראות הבטיחות;

(3) ביצוע פעולות מתקנות ומונעות, לרבות עדכון נהלים והוראות בטיחות, והפקת לקחים מתהליך ניהול הסיכונים או כתוצאה מהתרחשותן של תאונות עבודה, מחלות מקצוע, או תקריות בטיחות.

5. פרק ה':

הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית, שבו יפורטו נושאים אלה:

(א) נוהל לביצוע הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית לכל אחד מאלה:

(1) לעובדים חדשים;

(2) לאנשים המועסקים באתר הבנייה, שבינם לבין מבצע הבנייה לא מתקיימים יחסי עבודה, לרבות עובדי קבלן;

(ב) תוכניות שנתיות להדרכות עובדים, לרבות לגורמים המפורטים בפסקה (א), בנושאים אלה:

(1) העברת מידע והדרכה בדבר הסיכונים שאליהם עלולים להיחשף העובדים בעבודתם, לפי תקנות 2 ו־3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999;

(2) שמירת כשירותם של בעלי תפקידים באתר הבנייה;

(3) תרגול בעלי התפקידים והעובדים, בהתמודדות עם מצבי חירום האופייניים לסיכונים באתר בנייה;

(4) הגברת המודעות לבטיחות וגיהות במקום העבודה לרבות פעולות הסברה ופרסום.

6. פרק ו':

בדיקות תקופתיות לציוד ולחומרים, שבו יפורטו נושאים אלה:

(א) רשימת פריטים החייבים בבדיקות בטיחות תקופתיות לרבות מכשירים, מכונות, מיתקנים ותשתיות; לצד כל פריט יפורטו הבדיקות הדרושות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוע בדיקות אלה;

(ב) תוכנית שנתית לבדיקת קיומם, כשירותם ותקינותם של אמצעי הבטיחות והחירום באתר הבנייה.

7. פרק ז':

מתן וחידוש של היתרים, אישורים, רישיונות, הסמכות, מינויים ושמירת כשירויות, הנוגעים לבטיחות העובדים, שבו יפורטו נושאים אלה:

(א) תוכנית שנתית לקביעה וחידוש של ההיתרים או האישורים הנדרשים למקום העבודה לפי כל דין;

(ב) רשימת בעלי התפקידים באתר הבנייה שלגביהם נדרשים לפי כל דין קביעה של רישיון, הסמכה או מינוי או שמירת כשירות או חידושם; לצד כל שם בעל תפקיד יפורטו מועד החידוש או מועד קיום התנאים לשמירת הכשירות ודרכי מעקב אחר פעולות אלה;

(ג) רשימת העובדים באתר הבנייה שמבצע הבנייה החליט משיקולי בטיחות, כי נדרשים להם הרשאה, מינוי או כשירות, שמירתם או חידושם; לצד כל שם עובד יפורטו מועד החידוש או מועד קיום התנאים לשמירת הכשירות ודרכי מעקב אחר פעולות אלה.

8. פרק ח':

רשימת הוראות ונוהלי הבטיחות והבריאות התעסוקתית שעליהם החליט מבצע הבנייה, ובכלל זה נוהלי היערכות ותגובה למצבי חירום, בציון מועד עדכונם האחרון.

תחילתן של תקנות אלה 12 חודשים מיום פרסומן.

(א) מי שרשום באתר האינטרנט כמנהל עבודה ערב יום תחילתן של תקנות אלה יראו אותו כמי שנרשם במרשם מנהלי העבודה במועד תחילתן של תקנות אלה.

(ב) משרד העבודה יערוך בחינה תקופתית לפי הוראות סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב–2021, של הוראות תקנות אלה בתוך עשר שנים מיום תחילתן, ואולם לעניין תקנה 3א לתקנות העיקריות כנוסחן בתקנות אלה תיערך הבחינה התקופתית בתום שש שנים מתחילתן של תקנות אלה.